טור העורך

נטקאר בפייסבוק
טור העורך
לה-מאן 24 שעות
היום הארוך ביותר
נכון לתמיד
נו, אז מה קונים?
מי הכי נמכרת, למי יהיה שוק, מי תהיה אמינה ומי בטוחה
רצח באוריינט
המלחמה בתאונות: עם הנהגים, לא נגדם
מכונית המאה
התחרות הרשמית - והבחירה שלי
ראלי - קולין מקריי
PlayStation ושעון החול
מירוץ ירוק - חסכון בדלק
25 ק"מ לליטר? אכן
SAVE F1
התכנית המלאה להצלת פורמולה 1
פאריז-דקאר
ההרפתקה המוטורית האמיתית האחרונה
F1 - איירטון סנה
בן-תמותה
אינדי 500
ראש בקיר
בראנז'ה
מותו של 'אוטו מגזין'
עיתון כותב לקוראיו - פרסומון למפרסמיו
עיתונות או יחצנות
המדריך הבלתי מצונזר לקריאת 'מבחן דרכים' בעברית
ההשקה
בווידאו זה נשמע יותר טוב
לידיעת באי אוטומוטור
'עיתונות הרכב' משת"פית עם האמרגן הנוכל
השקות רכב בחו"ל
גם למכוניות עושים פרמיירה
תחקירים
סקר: עמדת היצרנים בנושא הגה חשמלי
ההסברים והתירוצים: קלות החניה גוברת על חדוות הנהיגה
NCAP - ניסוי הריסוק נכשל במבחן
הארגון מסרב לגלות איזה יצרנים משלמים לו עבור הניסוי
יקחו לך את הרשיון
אוננות והתנצלות בכנסת (אהרנוביץ VS חוטובלי)
נסיון לסכל חקיקת תעבורה דרקונית
אשמתם, בגדתם
מי מתנקש בחיינו, דוחף ידו לכיסנו, מתנכל לחופש שלנו
להעיף את מארבי המהירות מהשוליים
מלכודות הלייזר בשוליים לא חוקיות ומסכנות את חיינו
בג"ץ ועצומה
בעד העלאת המהירות, נגד מצלמות המהירות
מקומון
התנצלות
גם השנה אני לא מפרסם נתוני מכירות
טור אורח. עיר בלי כבישים
עיר לא צריכה כבישים
חישוקים וצמיגים, אלפא וחרטא, כתבתבים ויבואנים
מקבץ סצינות משוק הרכב המקומי
טור אורח. פ"ח וצבע
גם אני נפלתי בטרייד-אין
שודדי הנתיב המהיר
מכת מדינה מעצבנת ומסוכנת. והמשטרה? מתעלמת
אג'נדה
בחדר הלידה של המכונית האוטונומית
עדות ראיה מכנס היסוד לתכנית רצח המכונית, 1986
וישמן ישורון
מדור לדור הולכות המכוניות ומתנפחות
מסמך. הקשר שלי עם מימרן
התרומה של מימרן לא היתה כסף, אבל שווה יותר ממה שקיבל נתניהו
פצאל זה לא ישראל
עוד פעם משתמשים בחובבי המירוצים המורעבים למטרה פוליטית
הולך ופוחת הדור
10 מכוניות מקוריות, שהמחליפות שלהן ניתקו את השושלת
סליחות
הפאקים שמקלקלים לנו את המכונית המודרנית
בטיחות? הצחקתם אותם
דרושים: מכונית המנטרלת סלולארי וחגורות באוטובוס
יוני 2017
ההיברידית ניצחה. או שלא
בזירת ההתגוששות המרכזית של יצרני הרכב שלטו
מכוניות היברידיות. אני מציע כאן פרשנות אלטרנטיבית



TV  טיזר חפוז שיעיף אתכם לאקשן

'מירוצים משביחים את הגזע'. כולנו אוהבים את הסלוגן העתיק הזה, מאמינים בו וחוזרים
עליו באוזני כל מי שרואה מכוניות לעומק. ואין שקר גדול מזה. הימים בהם מירוצים תרמו
למכונית ולא רק לשיווק שלה נגמרו כשתעשיית הרכב עברה מקריאייטינג  למרקטינג.
ומה עשה מירוץ 24 השעות האחרון בלה-מאן לתעשיית הרכב? רק רע.


  

מי שלא שם, לא קיים

פלאש-בק לכמה עובדות על הלה-מאן, מירוץ 24 השעות ללא-הפסקה נוסד ב-1923
ומושך יותר יצרני רכב מכל ענף אחר של הספורט המוטורי: השנה השתתפו בו לא פחות
מ-7 קבוצות מפעל רשמיות, מאירופה, יפן ואמריקה. נשמע מוזר אם נזכור שמדובר
במירוץ סיבולת, מירוץ בו מהירות אמורה לשחק כינור שני לאמינות, בו נהגים לא לוקחים
סיכון בקרבות מגע ונשמרים מלדגדג את הקו האדום כדי לא לאתגר את המכונה. רעיון
מלהיב בערך כמו לשבת מול קיר ולהתבונן איך הצבע מתייבש. 



טעות. 260 אלף צופים לא מגיעים לעיירה הצרפתית הנידחת רק כדי לעשות פיקניק או
לספר לחבר'ה. השפע במגרשי החניה מבייש כל תערוכת מכוניות ועל המסלול - שברובו
אינו אלא כביש ציבורי דו-מסלולי הנסגר לצורך המירוץ - נערך מופע מרהיב, ענק ומרתק
של ספורט מוטורי במיטבו. מאז נטישת הרינג זה המסלול הארוך בעולם: 13-וחצי ק"מ
הכוללים 38 פניות וישורת אחת ארוכה-ארוכה באורך 6 ק"מ. אחרי שפיג'ו אחת הגיעה
בה ב-1988 למהירות של 405 קמ"ש - אחד פחות ממה שתוכנן כדי שתביא וואחד
פרומו לפיג'ו 406 שבאולמות התצוגה - סורסה הישורת עם זוג פניות זיגזג ("שיקאן")
שהאטו את מכונית המירוץ, מה שלא מנע משתיים מהן להפוך אותו למסלול המראה.

  



השנה נרשמה מהירות מירבית של 337 קמ"ש, שניים יותר מזו שהשיגה המנצחת.
מהירות אסטרונומית, להקה של 60 מכוניות ספקטקולריות המעורבבות בסלט בלתי
אפשרי של 4 קטגוריות ומסלול ציורי שהוא הכל חוץ מסטרילי יוצרים חוויה ייחודית.
אבל מה שבאמת עושה את הלה-מאן לגדול מהחיים זו המסורת. תראו את השמות
המפוארים מהם מורכבת רשימת המנצחים ב-85 המירוצים. הלה-מאן הוא הרבה
יותר ממירוץ מכוניות; הוא זירת ההתגוששות המרכזית של מיטב יצרני הרכב בעולם.
מי שלא שם, לא קיים. 


מגדל בבל: 60 מכוניות, 4 קטגוריות, 120 נהגים



רשימת המשתתפים לפי קטגוריות

הקבוצה הבכירה LMP1 כוללת רק מכוניות מירוץ טהורות ('אבטיפוס') היברידיות 
ומיועדת לקבוצות הדגל של היצרנים. אחרי פרישת מכוניות הדיזל(גייט) של אודי,
שניצחו ב-8 מתוך עשרה מירוצים עד שנה שעברה (השלושה האחרונים עם
היברידית), שני היצרנים בקטגוריה הם פורשה וטויוטה, עם מנוע בנזין היברידי 
1000 כ"ס, V6 בנפח 2.4 ליטר בטויוטה ו-V4 בנפח 2.0 ליטר בפורשה.
הגרמנים התייצבו למירוץ 2017 עם שתי מכוניות בלבד, טויוטה עם שלוש.
השנה לא משתתף בלה-מאן נהג פורמולה 1 פעיל, אבל בקבוצת טויוטה
יש ארבעה נהגי F1 לשעבר, שניים מהם יפנים.



קבוצת LMP2 מורכבת גם היא ממכוניות מירוץ ייעודיות, אבל של קבוצות פרטיות.
רובן מתוצרת אותו יצרן ORECA ולכולן מנוע בנזין V8 אטמוספרי 600 כ"ס זהה
מתוצרת גיבסון, מה שמבטיח רמת ביצועים די אחידה. מחיר כל מכונית, ללא מנוע,
490 אלף יורו. זו גם הקטגוריה הגדולה ביותר, עם 25 מכוניות, בחלקן נהגי F1
בדימוס.



GTE Pro מיועדת למכוניות ספורט סדרתיות משופרות של קבוצות יצרן רשמיות,
עם נהגי מירוץ מקצועיים. 13 מכוניות השתתפו השנה: ארבע פורד GT40,
שלוש פרארי 488 (אחת מהן עם מיודענו ג'אנקרלו פיסיקלה), שתי שברולט
קורבט C7
, זוג פורשה 911RSR וצמד אסטון-מרטין ונטאג'. התקנון אמור
להבטיח ביצועים זהים.



GTE Am דומה לקטגוריית PRO בשני הבדלים: נהגים חובבים (בכל קבוצה 
חייב להיות לפחות מקצוען אחד) ומכונית מדגם בן שנה ומעלה. השנה התחרו בה
16 מכוניות, 8 מתוכן פרארי 488, ארבע פורשה 911, שלוש אסטון-מרטין
ונטאג' ושברולט קורבט אחת.


הארנבת והצב (ודוב גם)

  

טויוטה הבטיחו קאמבק. טויוטה היו חייבים קאמבק. בשנה שעברה הם הוליכו במירוץ
תוך הפגנת עליונות ומהירות עדיפה על פורשה הפייבוריטית - ונתקעו הקפה אחת
ושלוש דקות(!) לסיום. סוף מהסרטים, אבל של פילם נואר, לא הוליווד. השנה הם לא
רק התייצבו עם 3 מכוניות בניגוד לשתיים של פורשה, הם היו הפייבוריטים: מהירים
יותר במירוצי הספרינט שקדמו ללה-מאן - ועם פתיחה של סרט מהאגדות: קאמוהי
'קמיקאזה' קובאיאשי דפק הקפה הירואית וניצח במבחן הדירוג בהפרש מצמית של
2.5 שניות מפורשה - תוך ניפוץ שיא המסלול. במיטב המסורת מיהרה  'מיס לה-מאן'
להצטלם עם הנהג היפני ושדר הטלוויזיה הכריז בבטחון, ש"מחר בבוקר יתנוסס 
התצלום הזה על עמוד השער של כל העיתונים". כנראה שהוא לא שמע על מדינה 
לוונטינית אחת באגן הים-התיכון.



מעמדת הזינוק הבכירה ועם יתרון מהירות מוצק, טויוטה הוליכו במירוץ ב-10 השעות
הראשונות, בעוד שאחת משתי הפורשה נאלצה להיכנס למוסך עם מערכת היברידית
חולה. פורשה לא הרימו ידיים ונרתמו לתיקון מסובך וממושך, שנראה חסר תוחלת.
הפורשה בילתה שעה-ורבע במוסך וחזרה למסלול רק במקום ה-56 ובפיגור של 20 
הקפות. התקווה של טויוטה הפכה לחגיגה כשגם המכונית השניה שלהם עקפה ללא
תנאי את הפורשה הנותרת. חיוכים וחיבוקים בטויוטה, פרצופי תשעה באב במחנה
הגרמני.

  

התמונה לא השתנתה כשגם אחת הטויוטות נאלצה לבלות נצח במוסך, הרי בדיוק
בשביל תרחיש כזה הם באו עם צי של שלוש מכוניות. השעון תקתק חצות - ושתי
הטויוטות המובילות יצאו מהמירוץ תוך 15 דקות: מס' 7 של השיאן קובאיאשי נתקעה
עם מצמד גמור (המכונית מתוכננת לזנק על חשמל נטו, אבל הנהג נאלץ להמתין שלא
באשמתו ביציאה מרחבת הטיפולים ונאלץ לבצע זינוק מאולתר תחת לחץ; מתברר
שמכונית מירוץ היברידית לא בנויה לזה), ואילו טויוטה מס' 9 נפגעה בתאונה. גם
השנה לא יזכו טויוטה בנצחון בכורה מיוחל בלה-מאן.

  

התמונות ממפקדות שתי היריבות התחלפו. יותר נכון, היו אמורות להתחלף; בשנה
שעברה מיהרו פורשה להחליף את צהלות הנצחון הספונטאניות בהקפה האחרונה
בגילויי סימפטיה ספורטיבית למפסידה. השנה התקבלו מראות התבוסה היפנית
בדממת הזדהות מאופקת ומעוררת כבוד אצל היריבים, שנהנו מן ההפקר.

קצת פחות מארבע שעות לסיום שוב התהפך הגלגל - בלה-מאן כמו בלה-מאן - 
כאשר גם בפורשה המובילה סולו קרסה המערכת ההיברידית. בפעם הראשונה
זכתה מכונית LMP2 - של קבוצה סינית - להוביל בלה-מאן. נצחון הסטורי?

הפורשה הנותרת, זו שהתעכבה במוסך בראשית המירוץ, המשיכה לדפוק קצב 
רצחני מאחור, סוגרת את הפער בעשר שניות להקפה. במפקדה של פורשה חזרו
להתעניין בדריכות במה שקורה על המסלול. ובשעה האחרונה נגוז החלום הסיני
(ולא לפרסום, גם היפני) ופורשה חזרו למקום הראשון - ולנצחון מהמקום האחרון.
פורשה הראו לנו שוב את מה שלמדו אשתקד טויוטה עם שברון לב בלתי נשכח:
מירוץ של 24 שעות נמשך 24 שעות, לא דקה פחות.



שיא מסלול (טויוטה) ונצחון במירוץ (פורשה) לשתי מכוניות היברידיות, אבל...
ארבע 
מתוך חמש המכוניות נתקעו עם תקלות סופניות (החמישית פרשה בגלל
תאונה ואין לדעת מה היה עולה בגורלה). מירוץ שהיה אמור לעשות יחסי ציבור
לטכנולוגיה הירוקה שתציל את דובי הקוטב, עשה לה שירות דוב. מבחינה תדמיתית,
לה-מאן 2017 הוא גול עצמי למכוניות היברידיות. תקציב הספורט המוטורי של יצרני
הרכב לא מגיע ממחלקת מחקר ופיתוח אלא מאגף השיווק. שם מתפללים עכשיו,
שהשוק יזכור רק את כותרת הנצחון ההיברידי ולא יתעניין איך הוא הושג. 


תחיית המתים



תום 'מר לה-מאן' כריסטנסן
כבר הספיד את הפורשה מס' 2, שפקעה שלוש-וחצי
שעות מהזינוק. תום ניצח 9 פעמים בלה-מאן, רובן בשורות אודי. אחרי שפרש הוא
מעניק פרשנות ידענית, מעמיקה ופוקחת עיניים ליורוספרט, שהשנה שידרו את כל
המירוץ נון-סטופ. סוף-שבוע ממש לא רגוע. כשמס' 2 חזרה למסלול אחרי שעה-ורבע
של תיקון נואש, בישר הפרשן שהיא גמרה את הסיפור שלה במירוץ הזה, אבל תנסה
לסיים אותו כדי לצבור ניקוד בדירוג האליפות השנתית. 

  

בדיעבד, החלטת מנהל קבוצת פורשה לא להרים ידיים, לנסות לתקן מה שנראה כמו
תקלה סופנית של המערכת ההיברידית ולחזור בכל זאת למסלול אחרי תיקון ממושך,
היתה החלטה גאונית. היא היתה שווה נצחון. נצחון קבוצתי. המפקד השכיל לתת את
הפקודה האמיצה, צוות המכונאים עמד במשימה והצליח לבצע תיקון מסובך תחת אש
ושלושת הטייסים (בצרפתית, נהג מירוצים נקרא 'פילוט'), התגברו על מצב מנטלי של
תבוסה ויצאו לחרוך את המסלול במסע-נגד-הזמן ונגד-כל-הסיכויים של 19 שעות
רצופות של מאמץ-על, רובן ללא שמץ של תקווה להגיע לפודיום. 19 שעות שהעניקו
לפורשה נצחון מספר 19 בלה-מאן. שאפו (עוד מילה בצרפתית).


מהירות מול סיבולת

  

הפורשה המנצחת השלימה 367 הקפות במהירות ממוצעת של 246 קמ"ש להקפה
המהירה שלה במירוץ (המהירות הממוצעת בהקפת הדירוג שוברת השיא היתה 252
קמ"ש). בקבוצת LMP2 עמדה ההקפה המהירה על 235 קמ"ש וב-GTE המקצוענית
הסתפקה האסטון-מרטין ב-212 קמ"ש. ב-24 שעות גמאה פורשה המנצחת מרחק
של 5001 ק"מ במהירות ממוצעת - כולל עצירות תדלוק, החלפות צמיגים ונהגים - של 
208 קמ"ש. 



מהירות מירבית: LMP2 הגיעו ל-337 קמ"ש, פורשה וטויוטה רשמו שוויון עם 335
קמ"ש ובקבוצת GTE השיגה הקורבט 305 קמ"ש.

זמני ההקפה 
של המנצחים, במבחני דירוג מול המירוץ:
פורשה: דירוג  3:17.259 דק' - מירוץ 3:18.805 דק';
אורקה: 3:25.911 מול 3:28.632 דק';
אסטון-מרטין: 3:50.837 מול 3:50.950 דק'.



רק שתיים מתוך חמש מכוניות LMP1 סיימו את המירוץ - שתיהן לאחר תיקון ארוך
של המערכת ההיברידית. בקבוצת LMP2 סיימו 21 מתוך 25 שזינקו, בג'י.טי PRO
סיימו 11 מתוך 13 וב-AM פרשה רק מכונית אחת מתוך 16 (חלק מהמכוניות פרשו
בגלל תאונה). מירוצי סיבולת הפסיקו להיות מה שהיו פעם; רמת האמינות הגבוהה
והחשיפה העצומה למדיה הפכו אותם למירוצי ספרינט פול-ספיד, רק ארוכים יותר. 


הפורמולה הנכונה?



רוב המכוניות בלה-מאן, כמו באליפות הסיבולת העולמית, הן מקבוצת LMP2 - מנוע 
V8 אטמוספרי 4.2 ליטר עם 600 כ"ס במכונית שעולה חצי מיליון יורו (עלות מכוניות
LMP1 נאמדת ב-150 מיליון יורו). השימוש במנוע זהה מבטיח תחרות צמודה,
שמלווה בסאונד מנוע הולם.

  



הרהור כפירה: האם הנוסחה הזאת היתה יכולה להיות טובה גם לפורמולה 1?
כמובן שלא, אבל מאוד הייתי שמח אם לפני כל מירוץ ייערך מקצה במכוניות LMP2
זהות, כפי שעשו ב-1979-80 עם ב-מ-וו M1 במסגרת אליפות PRO CAR...


תור הזהב



  



כותרת הלה-מאן שייכת תמיד למכונית המנצחת בדירוג הכולל, אבל מבחינתי המוקד
הוא במכוניות GT, אותן מכוניות ספורט המשחזרות את תור הזהב של מירוצי 24
השעות. התקנון מתאים את משקל המכוניות להספק המנוע, נוסחה שוויונית שיוצרת
מירוץ של ממש. השנה דורגו חמשת היצרנים בין שבעת המקומות הראשונים במבחן
הדירוג, מה שמוכיח את תקפות והצלחת הנוסחה. זה לא מקרה שהיצרנים אוהבים
אותה.

  

  





קרבות קרבון-בקרבון בין פורשה לפרארי, בין אסטון-מרטין לקורבט - עם פורד
GT40 בתור צימוק המתכתב עם המנצחת המיתולוגית מהסיקסטיז (לא במקרה
בחרו פורד במספרי מכוניות זהים לארבע השנים הרצופות בהן ניצחו את פרארי
בלה-מאן, 1966-69), הם חומר ממנו נוצרים חלומות נוטפי בנזין של חובבי מכוניות
(לא אמרתי "חובבי רכב"; מי שקורא למכונית מירוץ "רכב" הוא...). ואם מישהו עדיין
היה זקוק לשכנוע, הביאו לו הקפות הסיום של המירוץ דו-קרב צמוד על המקום
הראשון בין האמריקאית לבריטית, מאבק עוצר נשימה שהוכרע - יחד עם הקורבט
המושפלת - רק בהקפה האחרונה.


ריצ'רדס, דייוויד ריצ'רדס

  

על דוכן המנצחים של GTE-PRO, עם צוות הנהגים המנצח של אסטון-מרטין,
חגג בעל סדנת פרודרייב, דייוויד ריצ'רדס. מיטיבי הלכת בין קוראיי אולי יזכורו
את הראיון שערכתי איתו ב-1990, כשהקים עם קורטוב של סקפטיות את קבוצת
הראלי של סובארו. המכונית היתה לגאסי ועתיד היצרן היפני האפור בראלי לא
נראה מזהיר. אבל ריצ'רדס חולל נס - לא פחות גדול מזה כשהשיג לב-מ-וו M3
נצחון אחרון בהסטוריה למכונית הנעה אחורית באליפות הראלי העולמית - והוליך
את סובארו לשלוש אליפויות עולם. חסידי WRX ו-STI חייבים לו את עצם קיומן. 



ריצ'רדס 
רכש את היצרן אסטון-מרטין ב-2007 ומאז הצעיד את קבוצת המירוצים
הבריטית למספר נצחונות קטגוריה בלה-מאן, כולל השנה. איש יקר.


מכונית מפנקת

  



במירוצי סיבולת, המוטו הוא הסיבולת של המכונית, אבל גם על הנהגים עובר סוג
של גיבושון, שנעשה מתיש במיוחד מאז חוייבו כל המכוניות להיות עם קוקפיט סגור.
וזה עוד לפני הסיפור של נהיגת לילה, עם הקושי הייחודי שלה.

  



הנהג האחרון שניסה לסיים את הלה-מאן סולו היה הצרפתי פייר לווק בשנת 1952
(מרצדס 300SL); הוא הוכרע על-ידי תקלה טכנית בשעה ה-23. היום חולקים את
מטלת הנהיגה בכל מכונית לא פחות משלושה נהגים, עם הגבלת זמן על פרקי נהיגה
רצופים. השנה נערך המירוץ בחום של 30 מעלות ונהיגה ללא החלפה הוגבלה ל-80 
דקות. בניגוד לנהגי טויוטה, אלה של פורשה 919 היו יכולים ליהנות מזרם אוויר צונן
שנשב מהמזגן... זה בטח לא הזיק לנהגי המכונית המנצחת במסע השיקום שלהם
מהמקום האחרון לראשון. לרשותם, אגב, עמדה גם מערכת בקרת משיכה, שניתנת
לניתוק - לכל ציר בנפרד - על-ידי הנהג.




ואם מדברים על הגורם האנושי, יש לו פן נוסף, לא פחות חשוב; כפי שהסביר
אנדרו פרנקל במבחן המסלול לפורשה 962, מנצחת לה-מאן המיתולוגית, פורשה
יודעים לתכנן מכונית מירוץ שתהיה ידידותית לנהג, שתשתף איתו פעולה ותהיה
איתו, לא נגדו.


פוליטקלי קורקט (1)



הנהג הצרפתי הנ"ל, שניסה לסיים את הלה-מאן סולו ב-1952, שוב עלה לכותרות
ב-1955: המרצדס שלו עפה ליציע וקטלה 83 צופים, התאונה החמורה ביותר
בהסטוריה של הספורט המוטורי (המירוץ, אגב, לא הופסק). התוצאה המיידית של
התאונה היתה פרישת מרצדס מהמסלולים, אבל נושא הבטיחות נותר זניח. הפרשי
המהירות בין הקטגוריות השונות המתחרות על אותו מסלול, כשגם האיטיות יותר
נאבקות ביניהן ולא מזדרזות לפנות את הדרך למהירות מהן - בהפרש עצום - הם
מרשם בדוק לתאונות.

          

22 נהגי מירוצים נהרגו בלה-מאן. ב-1997 הפכה מכונית של פיג'ו לכנף, המריאה
אל מעבר לגדר וחיסלה את הנהג. זה לא גרר שינוי וב-1999 הפכה המרצדס של
מרק וובר למטוס, הפעם ללא אבידות. שנתיים אחרי דילגה האודי של אלן מקניש
מעל הגדר ונחתה בין הצלמים ההמומים. הטויוטה של אנטוני דווידסון - שגם השנה
נהג עבור הקבוצה - הזדקרה מהמסלול ב-2012, אבל רק התאונה בה קיפח את
חייו נהג אסטון-מרטין שנה מאוחר יותר הביאה למפנה. הוא פגע בגדר הבטיחות,
אבל עץ שהיה צמוד מאחוריה החריף את עוצמת הפגיעה. בלה-מאן עברו לאמצעי
בטיחות מחמירים יותר וגדרות הבטיחות שודרגו. אלייה וקוץ בה; פגיעה בגדר
מצריכה לעיתים תיקון ממושך, במהלכו הופך המירוץ לתהלוכה. בעיה לרודפים
ובאסה לצופים.


מי נתן להם מצלמות

  

לצופים, אלה שמול הטלוויזיה, מותר לאחרונה להתבאס קשות גם מאיכות השידור.
אמנם יש שידור חי בשפע, פרשנות שלא נשמעה כמותה בישראל והרבה ראיונות.
ואולם, בחברת ההפקה - שכנראה אחראית גם לצילום החובבני של אליפות הראלי
העולמית
- לא מבינים שתצלומי אספלט רץ מתוך המכונית טובים אולי למשחקי וידאו
אך חובבי הספורט רוצים לראות מה עושה הנהג ולא מה הוא רואה. בשנה שעברה
הותקנה מצלמה מאחורי הנהג - מראה את עבודתו על ההגה - רק בקבוצה אחת.
השנה גם את זה כבר לא זכינו לראות. חבל.


תקינות פוליטית (2)

    

גם כשבלה-מאן היה יורד גשם, הדוגמניות טובות המראה של יצרן התמרוקים
'הוואיין-טרופיק' נשארו בביקיני, מוכיחות את יעילות תכשיר השיזוף של הספונסר.
הן קישטו את תהלוכת הנהגים המסורתית ערב המירוץ ולא נסוגו מהתנפלות עדת
הצלמים על קו הזינוק.

    



שיזוף עמוק הפך בשנים האחרונות לאאוט והנשים באדום כבר לא מגיעות ללה-מאן.
היחידות שעדיין גורמות לצלמים לוותר על לאנץ' הן הפוסט-סובייטיות החסודות של
קבוצת G-Drive הרוסית. השנה הן משכו עניין כפול; אחת המכוניות של הקבוצה
השיגה את זמן הדירוג המהיר ביותר בקטגוריית LMP2. אמנם השורטס השחורים
הלוהטים פינו השנה את מקומם לחולצות בטן זולות, אבל הן עדיין היו זוג צדיקות
במקום שכבר מתבייש להיות סדום.

לוח התוצאות, לה-מאן 2017

כל מנצחי הלה-מאן, 1923-2017


TV  תקציר וידאו של המירוץ