מבחנים

נטקאר בפייסבוק
אקטואליה
כבישטח/מיקרוואן: יונדאי קונא - סיאט ארונה - סאנגיונג טיבולי - אופל קרוסלנד + סיטרואן איירקרוס
אופנת הג'יפומיני
כמוג'יפים: ריינג'-רובר, אודי, יגואר ופורשה VS פיג'ו
הבל הפרימיום?
מיקרוואן: פיג'ו 5008 - סיטרואן C4 גרנד פיקאסו
טוען חדש לכתר מתנפל על מלך הקטגוריה
ספורטיביות: הונדה סיוויק טייפ-R נגד אבארט 124 ספיידר
שתי תפיסות שונות להשגת אותה מטרה: הנאה מנהיגה
נהג במבחן
קורס דריפטים בקייטרהאם
קטנות: סיאט איביזה נגד סיטרואן C3
מלכת הקטגוריה נגד הטוענת החדשה לכתר
חזון העצמות היבשות
הפורשה 911 הכי טובה היא אחת ישנה
כביש או מסלול
המכונית המהנה - כביש מול מסלול
מבחן המבחנים
המתכון הסודי ליצירת מכונית מהנה לנהיגה
ספורטיביות/שטח: אודי RS6 + לנד-רובר דיסקאברי
כסף לא קונה אהבה. או סקס
כבישטח/מיקרוואן: פיג'ו 3008 - פולקסווגן טיגואן + אודי Q2 - סקודה ייטי
שלב הגמר במבחן הג'יפונים הגדול
כבישטח/מיקרוואן: מאזדה CX-5 - פורד קוגה
הזוג החדש בקטגוריה בעימות ראש-בראש
כבישטח/מיקרוואן: סקודה קודיאק - קיה סורנטו - סיטרואן פיקאסו (פלוס פורד אקספלורר)
איזה רכב 5+2 הכי מתאים למשפחה
מיקרוואן / קומפקטיות: סיטרואן קקטוס
הדה-שבו חוזרת, הפעם על אמת
קומפקטיות: הונדה סיוויק נגד סיאט לאון
משפחתומטיות עם תדמית ספורטיבית
מסלול: פורשה 962C
מבחן נדיר למנצחת המיתולוגית במירוצי 24 השעות של לה-מאן
קומפקטיות / ספורטיביות: סיוויק טייפ-R - גולף R - פיג'ו 308GTI
שתי R שיוצאות מהמחזור ואחת GTI שנכנסת אליו חזק
משפחתיות: סקודה אוקטביה 1.0
מה עושה הקטנת המנוע למלכת המשפחתיות
קטנות: סיטרואן C3 - סקודה פאביה - הונדה ג'אז - מאזדה 2
ארבע סופר-מיני המובילות במבחן קבוצתי
ג'יפונים: ספורטאז' - טויוטה C-HR - סיאט אטקה - פיג'ו 3008 - אאוטלנדר
5 ג'יפונים, שני רבי-מכר ושלושה חדשים, נלחמים על ירושת המכונית המשפחתית
ספורטיביות / מאזדה MX-5
רודסטר היא מכונית הספורט המוחלטת
מנהלים / ספורטיביות: מרצדס C63AMG
מה הפכה להיות מי שהיתה 'החיה שבמכונה'
מיקרוואן / היברידית: קיה נירו נגד סיטרואן C4 פיקאסו
מפגש פסגה בצומת שני הטרנדים, מיקרוואן והיברידי
דיזל מול היברידית: פורד פוקוס נגד טויוטה אוריס
שני פתרונות שונים לבעיה הכי בוערת בכיסו של הנהג הישראלי
סטיישן: סובארו לבורג נגד מאזדה 6
שתי גישות יפניות לסטיישן עם סטייל
כבישטח / פרימיום / ירוק: וולוו XC90 נגד אודי Q7
וולוו מאיימת על ההגמוניה הגרמנית בקהילת הפרימיום
מנהלים / ספורטיביות: אלפא ג'וליה
מבחן ראשון לספורט-סדאן המסקרנת
ספורטיביות / קטנות: סיאט איביזה קופרה נגד פיג'ו 208GTi
קטנות חמות ידניות במבחן השוואתי לוהט
קומפקטיות הצ'בק: אופל אסטרה נגד פולקסווגן גולף
'מכונית השנה' 2016 טוענת לכתר של מלכת הקטגוריה
משפחתיות: פיאט טיפו נגד סקודה ראפיד
במחיר של קוריאניות קטנות אפשר להשיג אירופאיות גדולות ומרווחות. דיל או קאץ'?
מנהלים / פרימיום: יגואר XE נגד ב-מ-וו 320
לא סתם מכוניות מנהלים, לא סתם פרימיום אלא ספורט-סדאן אמיתיות
משפחתיות / ירוק: טויוטה פריוס
מלכת ההיברידיות מגלה את הנהג
קומפקטיות / סטיישן: פורד פוקוס במבחן השוואתי כפול
ההצ'בק נגד גולף וסיוויק (בונוס: וולוו V40 ורנו מגאן RS), הסטיישן נגד פיג'ו 308
כבישטח / מיקרוואן: קיה ספורטאז'
קרב אבוד מראש. כוכב השביט האופנתי בשוק הרכב המקומי משיק דור חדש ומסתער על המשפחתיות
מנהלים: סקודה סופרב - VW פאסאט - פיג'ו 508 - אופל אינסיניה
השמועות על מותן היו מוקדמות. האם כבישטח אופנתיים הם אלטרנטיבה ראויה
פאר: מרצדס S500
תיכף נגיע לעצמוניות; האם יכול להיות דבר כזה, מכונית משוכללת מדי?
קומפקטיות / ספורטיביות: סיאט לאון קופרה
סיאט חלפניו. הספרדיה המהירה ביותר מותחת קווים ומקצרת מרחקים
קטנות / ספורטיביות: פיג'ו 208GTI - אודי S1
ידניות ספורטיביות אאוט? הגיר הידני נמצא בסכנת הכחדה. בצדק?
קטנות: יונדאי i20 - סקודה פאביה - MG3
שלוש דוושות. קטנות ידניות מיובאות ברמת גימור בסיסית. מפריע להן?
קטנות: סקודה פאביה - פולקסווגן פולו וסיאט איביזה
היפוך תפקידים. שלישיית הקטנות של קונצרן VW משנה הירארכיה
מנהלים פרימיום: אינפיניטי Q50
נו, ובהגה אדפטיבי כבר נהגתם?
סאלון ז"ל: סקודה סופרב
שלום, חברה. פרידה ממכונית סאלון יוצאת דופן, שמאבדת עכשיו את ייחודה (והופכת למכונית מנהלים)
מיקרוואן: סיטרואן C4 פיקאסו – אופל מריבה – פורסטר טורבו – פיאט קובו
בפוקוס: פיקאסו בנזין מול דיזל ותגלית מרעישה בפורסטר
קומפקטיות / סטיישן: פיג'ו 308 הצ'בק נגד גולף + סטיישן נגד לאון ואוריס
'מכונית השנה 2014' מנסה לקרוא תגר על הבכירות בשתי הקטגוריות
ספורטיביות: אודי RSQ3 - ב-מ-וו M235
מעבר לקו האדום. כבישטח על קוקאין חומד את תהילת הספורטיביות. האם הוא מגזים?
ספורטיביות: רנו קליאו RS נגד מיני קופר S (ופורד פיאסטה ST)
הולך ופוחת הדור? קטנות לוהטות בדו-קרב על אדרנלין, מהירות ואידיאולוגיה
סטיישן: סקודה אוקטביה נגד רנו מגאן
לא רק בגאז'. שני דגמי סטיישן אירופאיים מותירים את המשפחתיות מאחור
מיקרוואן: סקודה ייטי נגד קיה סול
מרחב מוגן. הכבישטח נותנים ביסים במשפחתיות גדולות, המיקרוואן מזנבים במשפחתיות קומפקטיות
משפחתיות: אודי A3 סדאן - סקודה אוקטביה (וגם RS)
האם למשפחתית פרימיום יש יתרון (ואיך מצליחה סקודה משפחתית ספורטיבית)
קומפקטיות: סיאט לאון 1.8FR נגד מאזדה3 2.0SPIRIT
גולף קלאס. אחרי עימות הגירסאות הבסיסיות – מבחן של שתי הבכירות
קטנות: סיאט איביזה 1.2FR נגד אלפא מיטו TwinAir
באה לפה הרבה? האם צריך מנוע גדול כדי לעשות כיף ולדפוק פוזה
קטנות: יונדאי i10 נגד קיה פיקנטו
העם דורש, העם מקבל. עימות הגירסאות האוטומטיות
קומפקטיות פרימיום: אודי A3 נגד ב.מ.וו 116 (פלוס מרצדס A200 )
מקסימל קומפקט. הגרמניות נלחמות בשיניים בנסיון להצדיק את קיומן
קטנות: רנו קליאו נגד פורד פיאסטה
הנוער לשלטון. קליאו מביאה סקס-אפיל וסטייל לזירה המקומית, אבל האם יש גיבוי לצבעים הבוהקים?
קומפקטיות: סיאט לאון 1.2STYLE נגד מאזדה3 1.5ACTIVE
גולף על הכוונת. בדור 3.0 הן משנות כיוון – ומסתערות על המלכה
מנהלים: לקסוס IS300h נגד ב-מ-וו 320
ספורטיבית היברידית או קלאסית. כבישטח? קרוסאובר? לא, תודה. תנו לנו ספורט-סדאן אמיתית, בבקשה
ספורטיביות: פולקסווגן גולף GTI נגד פורד פוקוס ST
GTI החדשה מבטיחה לפצות את חובבי ההגה על דורותיה האחרונים
מיקרוואן מול מיניוואן
הנוסע השישי. האם גם מיקרוואן יכול להסיע 6-7 מבוגרים – או שחייבים לעבור למיניוואן?
משפחתיות: סקודה אוקטוביה נגד טויוטה קורולה
אחרי שהפתיעה לטובה בעימות מול פוקוס, מתייצבת קורולה לדו-קרב נגד אוקטביה
סטיישן: יונדאי i30 - קיה סיד - רנו מגאן
האם ייתכן, שהסטיישן הפחות מוצלח מנצח במבחן הקבוצתי?
משפחתיות: סקודה ראפיד נגד פיג'ו 301 נגד MG350
מעמד הביניים. ברווח בין המשפחתיות הקוריאניות הקטנות לקומפקטיות
קומפקטיות: גולף דור 7 מול דור 6
השלמה מתבקשת למפגש הקודם של גירסאות 1.4 משני הדורות, לידיעת אוקטביה
כבישטח / מנהלים: סובארו פורסטר - לקסוס RX - קיה סורנטו - VW CC
כבישטח במקום מכונית מנהלים?
קומפקטיות: פולקסווגן גולף 7 נגד טויוטה אוריס (וגולף 6)
עימות הקומפקטיות של היצרנים הגדולים בעולם (פלוס גולף החדשה נגד הקודמת)
קטנות: סיאט מי נגד פיאט פנדה
שתי מיני מודרניות ולא בהכרח עירוניות
סטיישנים
אנשים כבר לא מתרחקים מסטיישן כמו מהרפס, אבל האם זו מהפכה?
מיקרוואן: אופל זאפירה נגד פולקסווגן טוראן נגד פיג'ו 5008
סידור לשביעיה. סיפור לידת 'קרוסאובר' 7 מושבים
קומפקטיות: אלפא ג'ולייטה נגד סיאט לאון
ים תיכון חדש. גם אלפא מאמצת את הנוסחה הטכנולוגית השולטטטת
סאלון: ב-מ-וו 535 נגד אודי A6
שתי דרכים שונות להשגת מטרה זהה
כבישטח / מיקרוואן: 10 הזולות
סטילטו - איפה יושבים הכי גבוה עבור הכי פחות כסף
מיקרוואן / קומפקטיות: פיג'ו 3008
פיג'ו שיודעת לשוב ולהעניק חוויית נהיגה
קלאסיקה
ספורטיביות: פרארי דינו
מיס תבל היא גם מלכת הכביש
ספורטיביות: קייטרהאם 7
לוטוס 7 בת 60. איך היא עומדת במבחן הזמן
ספורטיביות: פרארי F40
הפרארי הקלאסית מאפילה על מכוניות-על מודרניות
ספורטיביות: מרצדס C63AMG
מאז חציית ים סוף לא נראה ולא נשמע כאן אירוע גיאולוגי בסדר גודל כזה
ספורטיביות / קטנות
הנאה מנהיגה היא הסוטול שמכוניתך הראשונה אמורה להכיר לך - ולגרום לך להתמכר לו
ספורטיביות: מאזדה MX-5
כמו כל מכונית ספורט אמיתית, הרודסטר הקלאסית איננה סובלת טיפשים
ספורטיביות: סובארו WRX STI נגד מיצובישי לאנסר EVO7
אלופות הראלי יורדות לכביש
נהג במבחן
ינואר 2018
סחף חושים


- דור אהרנוביץ, דונינגטון -

מאז ומתמיד אנחנו נמשכים למשחקי שליטה, בחדר המיטות או בהתגרות בשור זועם, 
עם סדין אדום ושיפודי פלדה. יש בגבול הדק בין שליטה לאובדנה משהו שמדגדג לנו 
אינסטינקטים קדומים, מפמפם את דמנו וגורם לנו לשכוח מעצם קיומם של עבר או עתיד. 
נותר רק ההווה - שליטה או קרן השור. 
 
בשכונה בה גדלתי לא הסתובבו יותר מדי שוורים והמוסטנג היחיד בנוף המקומי נעל 
צמיגים ולא פרסות. אז עבורי – כמו עבור רוב העולם - החיבור המיסטי בין רוכב לסוסו 
הפך לאחד בין נהג לרכבו. איבוד השליטה הראשון מאחורי ההגה הוא חוויה רוחנית. 
הזמן מאט, האדרנלין מזנק, מחשבות על הצלת המצב רצות בד בבד עם הכנת הגוף 
לפגיעה. כשהעשן מתפזר וריח הצמיגים מפסיק לעקצץ את האף, נוצר סוג של ואקום 
מחשבתי המלווה נשימה לרווחה דרך לסת נעולה ודופק תלת-ספרתי. באותו רגע עומד 
הנהג בצומת דרכים; להוריד את הקצב ולהשלים עם הפחד או לקפוץ חזרה על הסוס 
ולתקוף שוב ושוב את אותו עיקול, חלק יותר, רהוט יותר, דרוך יותר, עד שהפחד נגוז 
וחריקת הצמיגים המרתיעה הופכת לתזמורת עליה מנצחת רגל ימין. 



אבא שלי היה כותב "סחיפה" – משום מה הוא היה משוכנע שתרגום מונחים מוטוריים 
לועזיים לעברית זה הגשמת הציונות – אבל היום דריפט הוא המונח הנפוץ להחלקת זנב 
המכונית תחת כוח. למרות שמילה זו הולכת יד ביד עם הכינוי ערס, יש בה יותר מאשר 
נעילת ההגה וסחיטת הדוושה עד שיוצאת צלחת מלהיבה. דריפט היא לא הדרך הכי 
מהירה סביב מסלול אספלט ולכן נהגי מירוצים עושים דוקטורט בהימנעות מהחלקת אותו 
זנב, שמחכה לקפוץ החוצה ולדפוק את זמן ההקפה.

אני אמנם בדרך למסלול המירוצים של דונינגטון באנגליה אך לא כדי למדוד זמנים. אני 
פה להשתעשע ולנסות לשלוט באוטו מעבר לגבולות האחיזה שלו, ואין מכונית המתאימה 
לתפקיד מאשר אותה קייטרהאם 7 עליה אנו מריירים כבר כמה עשורים. הסוון היא 
הנוסחה המנצחת להנאה מובטחת; מנוע קדמי, הנעה אחורית, הגה נטול תגבור, משקל 
נוצה. דברים מיותרים כמו גג או חימום (כן, באנגליה...) אינם בתפריט. 




הממלכה אינה ישראל המיובשת על-ידי תקנות ומיסים. שעתיים רכבת מלונדון ניתן לשכור 
קייטרהאם בכל מני קומבינציות ולחרוש איתה מסלולים היסטוריים או כבישים מפותלים. 
מאחר שהמשוגעים האלה נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, החלטתי להישאר במים 
הרדודים, בהם הקורץ ביותר הוא קורס מאסטר הדריפטים אשר שמו התחרותי עושה 
עוול לאווירה הקלילה בה הוא מתנהל.



אין דרך אלגנטית להתיישב במושב הקייטראהם, או שעומדים על הכיסא עם הנעליים 
הרטובות ומצטמצמים איכשהו פנימה או שנעזרים בתכסיסים לולייניים, הרגליים כמעט 
ישרות והכיוונון היחידי הוא הזזת המושב סנטימטר או שניים אחורה. "קייטרהאם לא 
מתאימה לכולם, אך כולם מתאימים לקייטרהאם," אומר המדריך בזמן שאני מחפש לשווא 
את "הדוושה המתה", אותו מדרך קונטרה לרגל משמאל לקלאץ'. בניגוד למכוניות מן 
השורה, החגורה הכפולה היא שמהדקת את גופי למושב ולא רגל שמאל, אפילו שהיא 
ביום חופש - היום נשארים בהילוך ראשון... 

  

לאורך ישורת רחבה שבראש גבעה פזורים הקונוסים. לפני המלחמה המשיכה הישורת 
הזו את המסלול הקיים והמחשבה על נהגים שטסו פה לעבר האופק הבלתי נראה 
שמעבר למדרון, מספיקה להעלות את פעימות הלב שלי לסל"ד גבוה. מסלול הדריפטים 
הוא סוג של גן שעשועים לחולי-הגה; סלאלום הדוק, שלישיית כיכרות המפוזרות בצורת 
משולש וכמובן - דונאט כפול לקינוח. 



הקייטרהאם שהוקצתה לנו ותיקה ובסיסית לחלוטין: מנוע פורד 1.6 ליטר אטמוספרי עם 
120 כוחות-סוס בלבד. זה אמנם הספק של סקודה פאביה אך כשמדברים בסוסים יש 
להזכיר גם קילוגרמים, וביחס של כוח למשקל, הקייטרהאם הצנועה חזקה מגולף GTI 
מודרנית. הילוך ראשון סופר ארוך וגלגל תנופה קליל מזכים את קייטי בתגובת מצערת 
מיידית המקפיצה את סיבובי המנוע לשמיים בצורה חלקה וצפויה, ללא השהיות של 
מגדשים ומתווכים אלקטרוניים למיניהם. 

נדרשות כמה הקפות על מנת להתרגל לחוסר המשקל של הקייטרהאם. אין שום צורך 
בפרובוקציות והעברת המשקל המורגשת היחידה בסיבוב ההגה היא כרס הבירה שלי 
מהערב הקודם. הכל קורה בקלות בלתי נתפסת ורק כאשר מוחקים מהראש את סדר 
הפעולות להחלקת זנב המכוניות השמנות להן אנו רגילים, ה-7 מסכימה לשתף פעולה 
דרך פידבק טהור המזכיר קארטינג אך סלחן ממנו בהרבה, כדי להשאיר מקום לתיקון 
טעויות. התוצאה היא, שעקומת השיפור מטורפת ואין צורך להיות מאסטר אמיתי כדי 
להזרים את הקייטרהאם להחלקות מרהיבות. היו איתנו היו כמה סקפטיים, שהפכו 
לדריפטרים עוד לפני ארוחת הצהריים.



אופי המסלול מלמד שלושה סוגי החלקות מענישות גומי. אף אחד לא עומד על קו הסיום 
עם סטופר וכל נהג רשאי לקבוע לעצמו את הקצב וכמות הבלגן. החלק הראשון במסלול 
הוא סלאלום שגרתי. לא כדאי לזלזל; סלאלום הוא דבר קשה כשלעצמו, משחק של איפוק 
בין קונוסים הולכים וקרבים לרגל ימין הצריכה יותר להרפות יותר מאשר ללחוץ תוך כדי 
תנועות הגה עדינות. כשלוקחים את הריטואל האציל לעולם הדריפטים, רגל ימין הרבה 
יותר משוחררת, ההגה מגיע לנעילה נגדית וישבן המכונית נע מרחק כפול מהציר הקדמי, 
שרק לו ניתנה רשות האחיזה. שרירי הצוואר מתחילים להרגיש את משקל הקסדה. היא 
לא הגיעה לכאן כדי להגן במקרה של התהפכות אלא כדי לעצור את רסיסי הגומי 
הרותחים שהצמיגים הזולים זורקים לכל עבר בנסיון להפסיק את רצח העם. 

הסלאלום מכני, מונוטוני ועל כן אפשר לשנן את תנועותיו וללמוד אותו בקלות יחסית תוך 
זמן קצר. הוא מעניין ומרגש עד לשלב בו מפסיק לאתגר. מיד אחריו הקייטרהאם מאיצה 
על צידה השמאלי בעיקול ארוך ימינה לעבר חלק עדיף במסלול. היא עושה זאת לבדה, 
לפחות זו התחושה... אני שם, אוחז בהגה ומשחק בפדלים, אבל היא זו שמגלה לי מה 
היא רוצה, מה היא צריכה, מתי להחזיק ומתי לשחרר, החיבור בין הרוכב לסוסו מגיע 
כאשר מפסיקים לחשוב על פעולות הגוף והקשר הופך רציף בין המחשבה לתגובות 
המכונית וחזרה. כמו הקלדה עיוורת על מקלדת בזמן רעידת אדמה. מישהו אמר פעם, 
שכדי להתחיל להבין מה זו קייטרהאם, חייבים לנהוג באחת. בעיקול הימני הזה התחלתי 
להבין. ולהתחבר.


תזמון לא מדוייק עלול לשלוח את הקייטרהאם הטהורה מכל רוע 
לתת-היגוי מבאס, שממנו לוקח לאגו שתי הקפות כדי להתאושש


ללא חיבור כזה עם המכונה המיוחדת הזאת אין שום סיכוי לצלוח את שלוש הכיכרות 
הידועות לשמצה, שהן הבאות בתור. בהקפה טובה לוקחים אותן ברצף, ללא עצירה. זה 
נשמע קל... הן כאן כדי לבלבל את האויב, כל אחת בקוטר וכיוון אחר, שינון ורובוטיות לא 
יעבדו בשום מצב. הגז צריך להגיע בכמות הנכונה ובזמן הנכון, יותר מדי ממנו ישלח 
אותכם לכיכר הבאה עם העורף ולא מספיק ממנו יקטול את ההחלקה בנעיצת זנב 
מענישה. תזמון לא מדוייק עלול לשלוח אפילו את הקייטרהאם הטהורה מכל רוע 
לתת-היגוי מבאס, שממנו לוקח לאגו שתי הקפות לפחות על מנת להתאושש. 



לאחר פיצוח הנוסחה המדוייקת לגרות את ישבנה של קייטי לתחילתו של דריפט, ישנן 
שתי אסכולות כיצד להשאיר אותו שם לאורך זמן. הראשונה היא מציאת הנקודה השמחה 
של המצערת, בה הגלגלים האחוריים מסתחררים במהירות מספקת על מנת שלא לתפוס 
אחיזה וכל מה שנותר הוא לכוון את זווית המכונית על-ידי משחקי היגוי חוזרים ונשנים. זו 
השיטה המוכרת והמתורגלת יותר, מכיוון שברוב המכוניות תגובת ההגה מהירה בהרבה 
מזו של המצערת. בקייטרהאם האטמוספרית והקלילה אין יותר או פחות, הדוושה וההגה 
כאחד עומדים לרשות הנהג, מה שמאפשר ללכת בדרך השניה והיותר מהנה, בה משחקי 
ההגה - המעייפים לאחר שעות של נהיגה - מוחלפים בפרובוקציות ותגובות מדוייקות של 
הגז, מה שמקל על הידיים ומבדר את האוזניים.


      לא הספקתי אפילו לחשוב על אותה החלקה מדהימה
  שאני מחזיק כבר שניות ארוכות, שלא לדבר על לחגוג אותה


חמישה סנטימטר מהאספלט, בערפל של עשן צמיגים, נדמה שאין בפלנטה משהו יותר 
מספק מהמחשבה שהצמיגים או הדלק לא ייגמרו לפני הכשרון החדש שלכם ותוכלו 
להמשיך להקיף את הכיכר הדמיונית עד רדת החשיכה. ואולם עכשיו צריך להמשיך הלאה 
לכיכר השניה, שבמרחק נכבד וכיוון סיבובה הפוך. נהגים חדשים יפרידו בין שתי 
המערכות, אבל מקצוענים שכמונו למדו אחרי לא מעט כשלונות מפוארים לסיים את 
הקפת הכיכר הראשונה עם מבט לעבר הכיכר הבאה ולגבות זאת בגז עד השמיים, כך 
שהזנב זוכה רק לחצות את עקבות הצמיגים הקדמיים תוך כדי שינוי כיוון והורדת 
המהירות חזרה לכזו שתאפשר להישאר ברדיוס צמוד לכיכר החדשה. זה תמרון ללא סוף 
או התחלה, הכל תנועה רצופה מצד לצד. והנה שוב - מבלי שהספקתי אפילו לחשוב על 
אותה החלקה מדהימה שאני מחזיק כבר שניות ארוכות, שלא לדבר על לחגוג אותה - 
מגיע שוב הזמן להגביר מהירות ולפתוח היגוי לעבר הכיכר האחרונה. 







כשמסיימים שתיים או שלוש הקפות סביב אותה כיכר אחרונה לא נותרות דאגות, אין יותר 
בעיות בעולם והדברים היחידים המטרידים את המוח המאופס הם שפתיים שהתייבשו 
בצורת חיוך באוויר הקפוא והעובדה שדגל הסיום כבר מבצבץ מעבר לשמשה הסמלית 
של קייטי. לפני שמגיעים אליו נותר להתענג על הדובדבן שבקצפת, הלא הוא הדונאטס
שלושה קונוסים דבוקים יחדיו, במבט חטוף אלו סתם חרוטי פלסטיק משופשפים, אבל 
כאשר מחליקים סביבם צמוד צמוד ומביטים להם עמוק בעיניים הם הופכים לנקודה 
הקיימת היחידה בהווה בעוד שכל סביבתה נמרחת עם סיבוב המכונית סביבה. זהו רגע 
ממכר של זן שקשה להסבירו, ואילו גרמתי לכם לחשוב שאני קצת מגזים, עליכם לחוות 
דריפט בקייטרהאם