מבחנים

נטקאר בפייסבוק
אקטואליה
כביש או מסלול
המכונית המהנה - כביש מול מסלול
מבחן המבחנים
המתכון הסודי ליצירת מכונית מהנה לנהיגה
ספורטיביות/שטח: אודי RS6 + לנד-רובר דיסקאברי
כסף לא קונה אהבה. או סקס
כבישטח/מיקרוואן: פיג'ו 3008 - פולקסווגן טיגואן + אודי Q2 - סקודה ייטי
שלב הגמר במבחן הג'יפונים הגדול
כבישטח/מיקרוואן: מאזדה CX-5 - פורד קוגה
הזוג החדש בקטגוריה בעימות ראש-בראש
כבישטח/מיקרוואן: סקודה קודיאק - קיה סורנטו - סיטרואן פיקאסו (פלוס פורד אקספלורר)
איזה רכב 5+2 הכי מתאים למשפחה
מיקרוואן / קומפקטיות: סיטרואן קקטוס
הדה-שבו חוזרת, הפעם על אמת
קומפקטיות: הונדה סיוויק נגד סיאט לאון
משפחתומטיות עם תדמית ספורטיבית
מסלול: פורשה 962C
מבחן נדיר למנצחת המיתולוגית במירוצי 24 השעות של לה-מאן
קומפקטיות / ספורטיביות: סיוויק טייפ-R - גולף R - פיג'ו 308GTI
שתי R שיוצאות מהמחזור ואחת GTI שנכנסת אליו חזק
משפחתיות: סקודה אוקטביה 1.0
מה עושה הקטנת המנוע למלכת המשפחתיות
קטנות: סיטרואן C3 - סקודה פאביה - הונדה ג'אז - מאזדה 2
ארבע סופר-מיני המובילות במבחן קבוצתי
ג'יפונים: ספורטאז' - טויוטה C-HR - סיאט אטקה - פיג'ו 3008 - אאוטלנדר
5 ג'יפונים, שני רבי-מכר ושלושה חדשים, נלחמים על ירושת המכונית המשפחתית
ספורטיביות / מאזדה MX-5
רודסטר היא מכונית הספורט המוחלטת
מנהלים / ספורטיביות: מרצדס C63AMG
מה הפכה להיות מי שהיתה 'החיה שבמכונה'
מיקרוואן / היברידית: קיה נירו נגד סיטרואן C4 פיקאסו
מפגש פסגה בצומת שני הטרנדים, מיקרוואן והיברידי
דיזל מול היברידית: פורד פוקוס נגד טויוטה אוריס
שני פתרונות שונים לבעיה הכי בוערת בכיסו של הנהג הישראלי
סטיישן: סובארו לבורג נגד מאזדה 6
שתי גישות יפניות לסטיישן עם סטייל
כבישטח / פרימיום / ירוק: וולוו XC90 נגד אודי Q7
וולוו מאיימת על ההגמוניה הגרמנית בקהילת הפרימיום
מנהלים / ספורטיביות: אלפא ג'וליה
מבחן ראשון לספורט-סדאן המסקרנת
ספורטיביות / קטנות: סיאט איביזה קופרה נגד פיג'ו 208GTi
קטנות חמות ידניות במבחן השוואתי לוהט
קומפקטיות הצ'בק: אופל אסטרה נגד פולקסווגן גולף
'מכונית השנה' 2016 טוענת לכתר של מלכת הקטגוריה
משפחתיות: פיאט טיפו נגד סקודה ראפיד
במחיר של קוריאניות קטנות אפשר להשיג אירופאיות גדולות ומרווחות. דיל או קאץ'?
מנהלים / פרימיום: יגואר XE נגד ב-מ-וו 320
לא סתם מכוניות מנהלים, לא סתם פרימיום אלא ספורט-סדאן אמיתיות
משפחתיות / ירוק: טויוטה פריוס
מלכת ההיברידיות מגלה את הנהג
קומפקטיות / סטיישן: פורד פוקוס במבחן השוואתי כפול
ההצ'בק נגד גולף וסיוויק (בונוס: וולוו V40 ורנו מגאן RS), הסטיישן נגד פיג'ו 308
כבישטח / מיקרוואן: קיה ספורטאז'
קרב אבוד מראש. כוכב השביט האופנתי בשוק הרכב המקומי משיק דור חדש ומסתער על המשפחתיות
מנהלים: סקודה סופרב - VW פאסאט - פיג'ו 508 - אופל אינסיניה
השמועות על מותן היו מוקדמות. האם כבישטח אופנתיים הם אלטרנטיבה ראויה
פאר: מרצדס S500
תיכף נגיע לעצמוניות; האם יכול להיות דבר כזה, מכונית משוכללת מדי?
קומפקטיות / ספורטיביות: סיאט לאון קופרה
סיאט חלפניו. הספרדיה המהירה ביותר מותחת קווים ומקצרת מרחקים
קטנות / ספורטיביות: פיג'ו 208GTI - אודי S1
ידניות ספורטיביות אאוט? הגיר הידני נמצא בסכנת הכחדה. בצדק?
קטנות: יונדאי i20 - סקודה פאביה - MG3
שלוש דוושות. קטנות ידניות מיובאות ברמת גימור בסיסית. מפריע להן?
קטנות: סקודה פאביה - פולקסווגן פולו וסיאט איביזה
היפוך תפקידים. שלישיית הקטנות של קונצרן VW משנה הירארכיה
מנהלים פרימיום: אינפיניטי Q50
נו, ובהגה אדפטיבי כבר נהגתם?
סאלון ז"ל: סקודה סופרב
שלום, חברה. פרידה ממכונית סאלון יוצאת דופן, שמאבדת עכשיו את ייחודה (והופכת למכונית מנהלים)
מיקרוואן: סיטרואן C4 פיקאסו – אופל מריבה – פורסטר טורבו – פיאט קובו
בפוקוס: פיקאסו בנזין מול דיזל ותגלית מרעישה בפורסטר
קומפקטיות / סטיישן: פיג'ו 308 הצ'בק נגד גולף + סטיישן נגד לאון ואוריס
'מכונית השנה 2014' מנסה לקרוא תגר על הבכירות בשתי הקטגוריות
ספורטיביות: אודי RSQ3 - ב-מ-וו M235
מעבר לקו האדום. כבישטח על קוקאין חומד את תהילת הספורטיביות. האם הוא מגזים?
ספורטיביות: רנו קליאו RS נגד מיני קופר S (ופורד פיאסטה ST)
הולך ופוחת הדור? קטנות לוהטות בדו-קרב על אדרנלין, מהירות ואידיאולוגיה
סטיישן: סקודה אוקטביה נגד רנו מגאן
לא רק בגאז'. שני דגמי סטיישן אירופאיים מותירים את המשפחתיות מאחור
מיקרוואן: סקודה ייטי נגד קיה סול
מרחב מוגן. הכבישטח נותנים ביסים במשפחתיות גדולות, המיקרוואן מזנבים במשפחתיות קומפקטיות
משפחתיות: אודי A3 סדאן - סקודה אוקטביה (וגם RS)
האם למשפחתית פרימיום יש יתרון (ואיך מצליחה סקודה משפחתית ספורטיבית)
קומפקטיות: סיאט לאון 1.8FR נגד מאזדה3 2.0SPIRIT
גולף קלאס. אחרי עימות הגירסאות הבסיסיות – מבחן של שתי הבכירות
קטנות: סיאט איביזה 1.2FR נגד אלפא מיטו TwinAir
באה לפה הרבה? האם צריך מנוע גדול כדי לעשות כיף ולדפוק פוזה
קטנות: יונדאי i10 נגד קיה פיקנטו
העם דורש, העם מקבל. עימות הגירסאות האוטומטיות
קומפקטיות פרימיום: אודי A3 נגד ב.מ.וו 116 (פלוס מרצדס A200 )
מקסימל קומפקט. הגרמניות נלחמות בשיניים בנסיון להצדיק את קיומן
קטנות: רנו קליאו נגד פורד פיאסטה
הנוער לשלטון. קליאו מביאה סקס-אפיל וסטייל לזירה המקומית, אבל האם יש גיבוי לצבעים הבוהקים?
קומפקטיות: סיאט לאון 1.2STYLE נגד מאזדה3 1.5ACTIVE
גולף על הכוונת. בדור 3.0 הן משנות כיוון – ומסתערות על המלכה
מנהלים: לקסוס IS300h נגד ב-מ-וו 320
ספורטיבית היברידית או קלאסית. כבישטח? קרוסאובר? לא, תודה. תנו לנו ספורט-סדאן אמיתית, בבקשה
ספורטיביות: פולקסווגן גולף GTI נגד פורד פוקוס ST
GTI החדשה מבטיחה לפצות את חובבי ההגה על דורותיה האחרונים
מיקרוואן מול מיניוואן
הנוסע השישי. האם גם מיקרוואן יכול להסיע 6-7 מבוגרים – או שחייבים לעבור למיניוואן?
משפחתיות: סקודה אוקטוביה נגד טויוטה קורולה
אחרי שהפתיעה לטובה בעימות מול פוקוס, מתייצבת קורולה לדו-קרב נגד אוקטביה
סטיישן: יונדאי i30 - קיה סיד - רנו מגאן
האם ייתכן, שהסטיישן הפחות מוצלח מנצח במבחן הקבוצתי?
משפחתיות: סקודה ראפיד נגד פיג'ו 301 נגד MG350
מעמד הביניים. ברווח בין המשפחתיות הקוריאניות הקטנות לקומפקטיות
קומפקטיות: גולף דור 7 מול דור 6
השלמה מתבקשת למפגש הקודם של גירסאות 1.4 משני הדורות, לידיעת אוקטביה
כבישטח / מנהלים: סובארו פורסטר - לקסוס RX - קיה סורנטו - VW CC
כבישטח במקום מכונית מנהלים?
קומפקטיות: פולקסווגן גולף 7 נגד טויוטה אוריס (וגולף 6)
עימות הקומפקטיות של היצרנים הגדולים בעולם (פלוס גולף החדשה נגד הקודמת)
קטנות: סיאט מי נגד פיאט פנדה
שתי מיני מודרניות ולא בהכרח עירוניות
סטיישנים
אנשים כבר לא מתרחקים מסטיישן כמו מהרפס, אבל האם זו מהפכה?
מיקרוואן: אופל זאפירה נגד פולקסווגן טוראן נגד פיג'ו 5008
סידור לשביעיה. סיפור לידת 'קרוסאובר' 7 מושבים
קומפקטיות: אלפא ג'ולייטה נגד סיאט לאון
ים תיכון חדש. גם אלפא מאמצת את הנוסחה הטכנולוגית השולטטטת
סאלון: ב-מ-וו 535 נגד אודי A6
שתי דרכים שונות להשגת מטרה זהה
כבישטח / מיקרוואן: 10 הזולות
סטילטו - איפה יושבים הכי גבוה עבור הכי פחות כסף
מיקרוואן / קומפקטיות: פיג'ו 3008
פיג'ו שיודעת לשוב ולהעניק חוויית נהיגה
קלאסיקה
ספורטיביות: קייטרהאם 7
לוטוס 7 בת 60. איך היא עומדת במבחן הזמן
ספורטיביות: פרארי F40
הפרארי הקלאסית מאפילה על מכוניות-על מודרניות
ספורטיביות: מרצדס C63AMG
מאז חציית ים סוף לא נראה ולא נשמע כאן אירוע גיאולוגי בסדר גודל כזה
ספורטיביות / קטנות
הנאה מנהיגה היא הסוטול שמכוניתך הראשונה אמורה להכיר לך - ולגרום לך להתמכר לו
ספורטיביות: מאזדה MX-5
כמו כל מכונית ספורט אמיתית, הרודסטר הקלאסית איננה סובלת טיפשים
ספורטיביות: סובארו WRX STI נגד מיצובישי לאנסר EVO7
אלופות הראלי יורדות לכביש
מסלול: פורשה 962C
יוני 2017
מכונית המירוץ הגדולה בהסטוריה

מבחן נדיר. לקראת מירוץ 24 השעות של לה-מאן. שלפו עבורנו
פורשה מהמוזיאון את האלופה המיתולוגית שלהם למבחן מסלול
 



- אנדרו פרנקל -

ה-962C חונה לצד מסלול הניסויים הפרטי של פורשה בווייסאך. עננים קודרים מתגודדים 
באופק. אני אמור לנהוג היום במכונית הזאת, ממש אותה מכונית שזיכתה את פורשה 
בנצחון האחרון שלה במירוץ 24 השעות של לה-מאן בעידן קבוצה C. אבל אני לא מתלהב 
מהרעיון לנהוג בה על מסלול רטוב, במיוחד לא על צמיגי סליקס עם חריצים סמליים 
שנחתכו ידנית. אנחנו חייבים להזדרז.

  

אני זקוק לתדרוך. שיספרו לי איך המפלצת הזאת מתנהגת במהירות גבוהה, שיגידו לי 
כמה הקפות מקציבים לי, כמה חזק מרשים לי לנהוג, לאיזה סל"ד מותר לי להגיע. אבל 
שום תדרוך לא מגיע. אני לא מאמין שהם פשוט מאפשרים לי לנהוג במוצג המוזיאוני 
הנדיר הזה על המסלול הלא סלחני הזה בלי להגביל אותי, להזהיר אותי. עובדה. אז אני 
מטפס למכונית ושוקע לתוך המושב שאיכלס את שלושת נהגיה, דרק בל, הנס שטוק 
ואל הולברט
, באותו יום ב-1987 בו הביסו צי של יגואר XJR-8 בלה-מאן. המכונאים 
רותמים אותי למושב וגופי גדל המימדים ממלא את הקוקפיט הזעיר. הדלת נטרקת מעלי 
ואחד המכונאים נעמד לפני החרטום הקצר, ומסובב את האצבע המורה באותה תנועה 
אוניברסלית המורה לי להתניע.


הזינוק למירוץ הלה-מאן 1987, בו ניצחה מכונית המבחן

מאחר שזו פורשה אתה פשוט מסובב את המפתח ומחכה שהמנוע יידלק, בדיוק כמו 
שהייתם עושים בבוקסטר שלכם. אני עושה שלוש הקפות איטיות, מחדש את ההיכרות 
שלי עם המסלול ומנסה ללמוד את המכונית. בחזרה לרחבת הטיפולים, מצפה שעכשיו 
הם יבואו ויפצירו בי שאתייחס בזהירות ליהלום שבכתר, שיבקשו שאחזיר אותה בשלום. 
"משהו לא בסדר במכונית?", הם שואלים. אני משיב בשלילה. "או-קיי, אז תתחיל לנהוג," 
הם פולטים, בלי שמץ של תחינה, שלא לדבר על אזהרה. 



אז נהגתי ב-962C. נהגתי ממש, אני מתכוון. כל סל"ד בכל הילוך, למעט בגבוה, עד 
שאמות-ידי כאבו, הצוואר הציק לי וזיעה זלגה בתוך המסיכה חסינת האש שמתחת 
לקסדה. בכל פעם שחלפתי בישורת הצצתי לרחבת הטיפולים, מצפה לראות דגל, שלט, 
ידיים מנופפות בטירוף... משהו שיצביע על כך שהם חושבים שזו לא הדרך הראויה 
להתייחס ליצירה המיתולוגית בת השלושים. אבל לא היה כלום. אז המשכתי להאיץ עד 
אותם 8400 סל"ד בהם היא שעטה במורד ישורת מולזאן הארוכה בלה-מאן, ומאחר 
שבמכונית הותקן גיר ספרינט קצר במקום גיר הסיבולת הארוך, יכולתי לחזור ולהגיע לקו 
האדום בהילוכים ראשון, שני, שלישי ורביעי, לפני ששילבתי לחמישי על הישורת הגלית 
ולא ממש ישרה של וייסאך. בקיצור, נהגתי ב-962C הכי מהר שיכולתי. בעצמי לא 
האמנתי שזה עומד לקרות, אבל עובדה.



פורשה 962 קבוצה C (מירוצי סיבולת) נוצרה ב-1986 כשדרוג תקנון קל של 956, ילידת 
1982 שזכתה בארבעה נצחונות רצופים במירוץ 24 השעות של לה-מאן. 962 המשיכה 
את רצף הנצחונות של קבוצת פורשה הרשמית ב-1986 ו-1987 והוסיפה נצחון ב-1994 
עבור קבוצה פרטית. למעט גיר מקוצר, שילדה מס' 006 בה נהגתי היא אותה מכונית 
עצמה אשר ניצחה בלה-מאן 1987, עם אותו מנוע בוקסר טווין-טורבו 3.0 ליטר מקורר 
מים.

    
 
962C (מימין) היא פיתוח של 956 (משמאל)

אפילו אם אתה בגיל העמידה ומטר-תשעים, הכניסה למכונית קלה במפתיע. הדלת 
נפתחת לרווחה וכשיד אחת נשענת על הגג והשניה על המפתן, אתה פשוט משחיל את 
רגליך משני עברי הגה המומו עד שאתה צונח אל המושב הנוח. שדה הראיה לפנים טוב 
ומספק לצדדים, אבל שתי מראות הצד הזעירות לא משקפות הרבה ממה שקורה מאחור 
- נהגי קבוצת המפעל לא היו צריכים לדאוג שמישהו מנסה לעקוף אותם. 


         נהגתי ב-962C הכי מהר שיכולתי. בעצמי
        לא האמנתי שזה עומד לקרות, אבל עובדה


הקוקפיט הזדקן יותר מכל חלק אחר במכונית. למעשה זה בלגן אדיר. תקרת לוח 
המחוונים שחורה כדי למנוע השתקפויות על השמשה, אבל הלוח עצמו הוא שעטנז של 
מחוונים, מתגים, ידיות, צגים וכפתורים. מד הטורים נראה כמו פליט מקטלוג עתיק של 
חנות אבזרים, הקו האדום מסומן על-ידי חתיכת סרט שהודבק על הזכוכית. מרכז הלוח 
נשלט על-ידי שלושה חייגנים אדומים: אחד לתערובת הדלק, שני מאפשר לגלול בין מצגי 
תפקוד המנוע ושלישי פשוט אומר 'לחץ-טורבו'. מחוג בורר הלחץ ממוקם באמצע, שזה 
אומר שהספק המנוע עומד על 680 כוחות-סוס, "אולי קצת יותר". זה יותר כוח מאשר 
הציעה איזושהי מכונית כביש של פורשה אי-פעם – וזה במכונית השוקלת פחות מקיה 
פיקנטו. ההגה מסתפק בשני כפתורים, אחד עבור מכשיר האלחוט והשני נושא את 
הכיתוב 'עקיפה' – לחיצה עליו מגבירה את לחץ הטורבו ומספקת תגבור של 80 כ"ס כדי 
להקל על עקיפת איזו יגואר בעייתית. בשניהם אני לא עומד להשתמש היום.



עם דרבון קל של הדוושה המנוע מתניע ללא היסוס ותוך כמה שניות מתייצב על סיבובי 
סרק של 1500 טורים, רועשים אך לא מחרישים. צריך להמתין עד שמד חום המים מורה 
על 70 מעלות וחום השמן על עשר מעלות נוספות, ואז אתה פשוט מושך את מוט 
ההילוכים הגוץ מימין ומשלב לראשון, משחרר את המצמד הקל להפתיע ועם דגדוג של 
דוושת הגז אתה נוהג ב-962C.



למכונית הזאת יש יחס הספק/משקל של 800 כ"ס/טון (לבוגאטי ויירון יש 500 כ"ס/טון) 
ועצם הרעיון של לקחת סיכונים כדי לגלות מה היא באמת מסוגלת לעשות מעלה 
צמרמורת. מצד שני, האם אפשר לזכות בהזדמנות יוצאת הדופן של לנהוג במכונית כזאת 
ולא לנסות? כמובן שלא.


       עצם הרעיון של לקחת סיכונים כדי לגלות מה
       היא באמת מסוגלת לעשות, מעלה צמרמורת


אם כל מה שאתה עושה זה לנצל רק שלושה רבעים ממהלך הדוושה ולהעלות הילוך כבר 
ב-5000 סל"ד, 962 מעניקה ביצועים מהדרג העליון של המהירות במכוניות הספורט 
האקזוטיות, פורשה 911 GT2 RS למשל. מהירותה עצומה אך עדיין נתפסת. אתה מגיע 
לעיקולים מספיק מהר כדי להידרש לבלימה חזקה ואתה יכול להתאזר בסבלנות כדי 
לאפשר לכוחות הג'י להיבנות במהלך הפנייה ולהזריק חופן טמפרטורות לצמיגים. זה חלק 
חיוני מהתהליך; מכונית מירוץ כזאת שנדרשת לטוס על המסלול עם בלמים וצמיגים 
קרים, היא נשק קטלני.

  

אני מוודא שהמכונית נכנסה לישורת לפני שאני שותל את הדוושה בריצפה בפעם 
הראשונה. ההפתעה הראשונה היא, שכמעט אין השהיית טורבו; אפילו בלי אלקטרוניקה 
מודרנית, 962 מגיבה מיידית לפקודת המצערת. ואיזו חתיכת תגובה! זה כל כך רחוק 
מהטווח של מה שנראה נורמלי, עד שהתגובה האינסטינקטיבית היא להרים את הרגל, 
למרות שאין צורך; ל-962 יש דיפרנציאל סלילי כך שהסרן האחורי נעול ואין שום סחרור 
צמיגים, רק מספיק דחף כדי להשאיר את הביצים שלך על האספלט.

  

אבל יש דבר אחד המייחד מכוניות מירוץ מהירות באמת ומבדיל אותן אפילו ממכוניות 
הספורט המהירות ביותר. ב-5000 טורים בהילוך שני, 962 לא מותירה אותך לגמרי פעור 
פה. כדי שהלסת תישמט צריך להמשיך מעבר לזה, למשוך בהילוך שלישי עד לקו האדום, 
לשמוע את פריקת לחץ הטורבו כשמשלבים לרביעי – ולשוב ללחוץ חזק. רק אז, 
כשמרגישים איך היא נורית קדימה ב-210 קמ"ש, אפשר להבין באמת את הכוחות 
בפעולתם. אם הייתי מספר לכם, שיחס הספק/משקל כפול מזה שב-GT2 RS הנ"ל, אולי 
זה ייתן מושג על מה אנחנו מדברים כאן.



עד כאן החלק הקל. כל מה שדורשת נהיגה ב-962 הכי מהר שהיא מסוגלת לנסוע בקו 
ישר זה לא להרפות מהגז ולוודא שמוט ההילוכים, עם פעולתו המעט מרושלת, ייכנס 
היטב למקומו בכל פעם. ללא מד מהירות קשה לדעת לאיזו מהירות היא מגיעה בקצה 
הישורת הקצרה במסלול הזה, אבל אבי המכונית, נורברט זינגר, נמצא בשטח והוא 
מעריך שהיא בין 265 ל-275 קמ"ש (בלה-מאן 1986 הגיעה 962C עם הנהג דרק בל 
למהירות של 383 קמ"ש בקצה ישורת מולזאן, שאורכה 6 ק"מ – ר'א').

  

'מר פורשה'. דרק בל, עם הנס שטוק (משמאל) ועם סטיב מקווין, כוכב הסרט 'לה מאן'


וייסאך, מסלול הניסוי הפרטי של פורשה

קשה יותר להיפטר מהמהירות הזאת. היום, כשמכוניות ספורט חזקות מצויידות בבלמים 
קרמיים, אפשר לחזור ולהאיט ללא הרף. אבל אם יש תחום דינמי המסגיר – אם בכלל – 
את גילה של 962, הוא נמצא בבלמים. המכונית מגיבה לבלימה חזק ומיידי, אם כי ציפיתי 
שהיא תוציא לי את האוויר מהריאות. אבל אחרי תריסר הקפות במסלול המפותל, בלי 
ישורת ארוכה כמו המולזאן המאפשרת לבלמים להתקרר, הדוושה האמצעית מתחילה 
להיות קצת ספוגית. 


        אין שום סחרור צמיגים, רק מספיק דחף
      כדי להשאיר את הביצים שלך על האספלט


ובעודה מורידה מהירות, עליך להוריד הילוכים. עם דוושות הממוקמות מדוייק כדי לאפשר 
פעולת עקב-אגודל בהורדת הילוכים ומנוע בעל תגובה מספקת להעלאה זריזה של 
הטורים הנדרשים על-ידי ההילוך הנמוך, זה תהליך עדין. בקצה הישורת, כשעליך להוריד 
מחמישי לרביעי ולשלישי ולשני, אפילו הצלחתי להישמע די מקצוען.



עדיין נותרה חתיכה אחת חסרה בפאזל. 962 ואמה 956 היו הפורשה הראשונות – 
למעשה מכוניות מירוצי הסיבולת הראשונות – שתוכננו עם טכנולוגיית אפקט קרקעי, בה 
המכונית נשאבת לאספלט הודות לעיצוב האווירודינמי של ריצפת המכונית. ההיצמדות 
הזאת יוצרת יכולת פנייה כבירה ממנה נוצרו אגדות. אנדי וואלס, נהג שניצח עם יגואר 
בלה-מאן 1988, היה משוכנע שפניית העקלתון הדורשנית בלה-מאן הנקראת 'פורשה' 
זכתה לשמה בגלל המהירות בה לקחה אותה ה-962.

האם זה יהיה משהו בו יוכל להרגיש אפילו בן-תמותה במסלול מפותל כזה על צמיגי 
סליקס מחורצים? כן ולא. זינגר סיפר לי, שגם אלופים אגדתיים כמו ג'קי איקס ודרק בל
שניצחו בלה-מאן עם 956 בהופעת הבכורה שלה ב-1982, נדרשו לתקופת התאקלמות 
כדי למצות במלואם את מכמני האפקט הקרקעי. אז לא, אני לא יכול לומר שהרגשתי 
משהו מאותם אפקטים אשר איפשרו לסטפן בלאוף להקיף את הנירבורגרינג הקלאסי
ב-6:11.130 דקות (מהירות ממוצעת 202 קמ"ש) עם 956, שיא שטרם נשבר עד היום, 
34 שנים אחרי, על-ידי מכונית כביש או מירוץ כלשהי 
(ראו גלריה למטה).

  

מה שאני כן יכול לומר זה, שהרגשתי יותר נוח להטיס את ה-962 בווייסאך – מכונית 
רחבה על מסלול צר ללא משטחי מילוט – מאשר דמיינתי שאפשרי. אפילו עם גוף ארוך 
וכנף מינימליסטית – תצורה ייעודית ללה-מאן המאפשרת מהירות גבוהה בישורת על 
חשבון אחיזה מירבית בעיקולים – למכונית היתה לא רק אחיזה עצומה אלא גם את הדיוק 
המתקבל כשזרם האוויר פועל איתך ולא נגדך. כמו כל מכונית אחרת עם תת-עילוי נאות 
בה נהגתי, ככל שאתה נוסע מהר יותר היא נעשית יותר מדוייקת, מרגיעה וקלה לנהיגה. 
וזו תופעה מאוד מדאיגה; חוקי הפיזיקה קובעים, שהגבול יגיע מתישהו – ומה יקרה אז?

למעשה ה-962 העניקה תחושה בלתי אפשרית של בטחון, עם פחות תת-היגוי מהצפוי 
ממכונית ללא דיפרנציאל בפניות האיטיות, כשהזנב מחליק קלות רק כשהצמיגים היו עדיין 
קרים. ברגע שהחום מצא דרכו לגומי, ההרגשה היתה שהיא כמעט נדבקת למסלול לכל 
אורכו, למעט באותה פנייה שמאלית גלית בה התרסק פעם הנס שטוק עם 962 אחרת. 
זינגר אומר, שהפנייה הנישאת הרבה פחות מפחידה כשבמכונית מותקן גוף הספרינט 
הקצר, המיועד למסלולים נטולי ישורת ארוכה. 

  

הקפה רדפה הקפה עד שהמכונית כמעט גמרה אותי פיזית. למזלי החל לרדת גשם 
זלעפות שהציף את המסלול תוך שניות ולא נזקקתי לתירוצים כדי להחזיר אותה לרחבת 
הטיפולים. כשהיא חונה רטובה ומבהיקה, 962 שוב נראתה כמו מוצג מוזיאוני ואני 
התפניתי לשחזר מה עבר עלי בשעות האחרונות, מתחיל לפקפק אם זה קרה באמת, 
מנסה לפענח מה באופי של המכונית הזאת הביא להצלחתה העצומה גם כשהיא כבר 
חדלה להיות המכונית המהירה בקטגוריה.



במירוצי סיבולת נדרש יותר מאשר מהירות צרופה כדי לנצח. דרושה גם אמינות, וזו 
מגיעה בשתי צורות. ראשית ישנה אמינות פשוטה, כשהמכונית נבנית ברמה המאפשרת 
נסיעה רצופה של 24 שעות ללא תקלות. אבל ישנו סוג נוסף, קשה יותר להגדרה אך לא 
פחות חשוב: תכנון המכונית כך שהיא תשמור על הנהג עירני, תפחית את הסיכוי שלו 
לבצע טעות אך אם מתעורר הצורך אז להקל על התוצאה. 962 תיזכר כנראה כמכונית 
מירוצי הסיבולת הגדולה בהסטוריה לא רק בזכות מהירותה וחוזקה אלא גם בגלל שהיא 
תמיד היתה ידידותית וסלחנית. מכל הזכרונות שאשא עימי עד יומי האחרון מאותו יום 
בווייסאך, ההרגשה שה-962 היתה לצידי כל הזמן תהיה הזכרון החזק ביותר.



כל המנצחים ב-24 השעות של לה-מאן, 1923-2016
____________________________

גלריה1: פורשה 956/962 בלה-מאן


1986, נצחון הבכורה של 962C

  
956 נגד לנצ'יה בנצחונה הראשון (1982), ו-962 נגד יגואר בנצחון של 1987



  
962C מס' 17 בנצחון האחרון של המכונית הרשמית, 1987

  

  
962C המשיכה להתחרות בלה-מאן עם קבוצות פרטיות, כולל נצחון ב-1994


______________________
גלריה 2: השיא ההסטורי בנירבורגרינג, נוסד 1983 


פורשה 956 מחזיקת שיא הנירבורגרינג, 6:11.130 דק' (202 קמ"ש), מאז 1983

  



סטפן בלאוף, שיאן נירבורגרינג, נהרג ב-1985 ב'ספא 1000 ק"מ' בפורשה 956

   

_____________________________________

עוד כתבות ספורט מוטורי קלאסיות:

              
F1: איירטון סנה               אינדי 500                        ראלי: קולין מקריי