מבחנים

- כתב וצילם: דור אהרנוביץ -

כל מי שאי-פעם קיבל ממני ייעוץ ברכישת רכב, יודע שאני שונא מושבע של ג'יפונים. 
להוציא את הבודדים שבאמת יכולים לנסוע בשטח, הם פשוט מייצגים מבחינתי את כל 
מה שלא בסדר בעולם הרכב. ג'יפון ללא הנעה כפולה, שזו היום הנורמה בין אלה שרק 
נראים כבישטח, מהווה פשרה מכל הבחינות: עלות, משקל, צריכת דלק, נוחות נסיעה, 
ניהוג - הכל בשביל ליישר קו עם צו אופנה מטופש, כדי לשבת קצת גבוה ולהיראות נוהג 
ב"ג'יפ". איפה שאני גדלתי, ג'יפאים משכימים לפני הזריחה ונוסעים לאכול בוץ ואבנים, 
לא מקיאטו דל-שומן עם סוכרזית בקניון רמת-אביב. מדהים אותי כל פעם מחדש להיווכח 
עד כמה אנשים מוכנים לוותר רק כדי לנהוג באיזו משפחתית מנופחת, שעל הדרך קיבלה 
סטיילינג שמזכיר רכב שטח. היצרנים כבר קלטו שאתם מוכנים לקנות בערך הכל, כל עוד 
זה נושא תג "פנאי" (תואר שיווקי חלול, שלמרבה הפלא מצוטט בשקיקה על-ידי עמיתיי) 
או קרוסאובר.  

אין מנוס; או שמשלמים המון עבור ג'יפון מוצלח יחסית מהיצרנים האירופאיים הבכירים או 
שמנסים לחסוך ונתקעים עם ערימה של טכנולוגיה ממוחזרת משנות התשעים, חבויה 
תחת ג'נטים גדולים והרבה איפור. כך או אחרת, אם לג'יפון שלכם אין יכולת שטח שאתם 
משתמשים בה, הייתם חוסכים הרבה ונהנים יותר במכונית "נמוכה" רגילה. קחו לדוגמה 
את מלכת המשפחתיות, פולקסווגן גולף. בגירסתה המאובזרת ביותר היא עולה 
145,000 שקל וקשה לי לחשוב אפילו על ג'יפון אחד מתחת ל-200 אלף שנותן תמורה 
טובה יותר עבור משפחה שמחפשת נוחות, מרחב וחסכון בדלק, שלא לדבר על יכולת 
דינמית.



למרות הכל אתם מתעקשים ומצטרפים לטרנד הנורא, ובשנת 2016 - באותה מדינה 
שיצאה לרחובות כדי להוריד 80 אגורות ממחיר הקוטג' - היה קיה ספורטאז' האוטו הכי 
נמכר. אז עם הגב לקיר, אחרי שנים של טמינת הראש בחול ומחוסר תקציב למימון סוללת 
לוביסטים שיקדמו חקיקה להגבלת גובה למכוניות חדשות, החלטנו לצאת לכבוש את 
מדרכות תל-אביב ולבדוק האם יש בסדום ג'יפון שנוכל לתת לו גושפנקה של תחליף ראוי 
לאותה מכונית משפחתית. הסלקציה ברורה; הג'יפון צריך להיות מרווח כמו גולף (מה 
שפוסל ג'יפונים קטנים כמו סוזוקי ויטארה, רנו קפצ'ור, שברולט טראקס/אופל מוקה 
והונדה HRV), ולעלות לא יותר מהגולף המדוברת, מה שמשאיר אותנו עם גירסאות 
הבסיס של חמשת הג'יפונים המעניינים ביותר. 

מי עמד בתנאים אך נשאר בחוץ? פיאט 500X אינו מוכן להשתתף במבחן השוואתי,
אני מבין לליבו, תחרות זה לא לכולם; יונדאי טוסון (בחרנו להשתמש באחיו התאום 
ספורטאז' המאובזר יותר) ורנו קדג'אר, שלא זמין למבחן שאינו חפוז. 



את שני הג'יפונים הראשונים אפשר להכניס בעצם תחת הגדרה אחת; הפרימיטיביים. 
שני כוכבי המכירות, קיה ספורטאז' ומיצובישי אאוטלנדר, הרכב הזול ביותר והרכב 
היקר ביותר במבחן הזה, זוכים בתואר לא מחמיא זה מכיוון שבחרו להשתמש במכלולי 
הנעה שאבד עליהם הכלח. לשניהם מנועים אטמוספריים וגיר אוטומטי פושר. מצד שני 
הראוי לציון לשבח, ספורטאז' מציע כבר בגירסתו הזולה מערכות בלימת חירום עצמונית 
ושמירת נתיב אקטיבית. את שניהם אפשר לקבל עם הנעה כפולה וקומבו מודרני 
(ספורטאז') או דיזל (אאוטלנדר), אבל אלו כבר שייכות לקטגוריית מחיר גבוהה יותר.

  

  

הניחוח המכני זלג גם לתא הנוסעים ושניהם מעגלים פינות עם עיצוב פנימי מאוד מיושן, 
מערכות מולטימדיה התקנה מקומית וחלונות שלא יורדים או עולים בלחיצה אחת. בנסיעה 
עירונית, הנחיתות הטכנולוגית של השניים לא מורגשת, למעט צריכת דלק הגבוהה ביותר 
בקטגוריה (הקיה מעט יותר חסכוני, בהפרש קטן שאינו דיל ברייקר), ומחוץ לעיר 
התחושה אינה נמרצת או כוחנית אלא אנוסה ומגמגמת. עם צריכת דלק חד ספרתית, גם 
במרחבים הפתוחים לא תשרדו הרבה בלי תדלוק. נוחות הנסיעה באאוטלנדר לא רעה ודי 
טובה בספורטאז' הודות למיתלה אחורי נפרד וצמיגים בחתך גבוה (בדגמים מאובזרים 
יותר, הצמיגים נמוכים יותר ונוחות הנסיעה נפגמת). שני הג'יפונים האסייתיים מרווחים 
לישיבה ולנהיגה והחוויה הכוללת פחות נוראית ממה שמבטיח המפרט הטכני, אבל עדיין 
קשה להמליץ עליהם כאלטרנטיבה למשפחתית טובה. (הערה: 70 אחוז מהאאוטלנדרים 
הם בגירסת 5+2 מושבים הכמעט ייחודית בקטגוריה אך היא אפילו פחות מומלצת מכיוון 
שאין פתחי מיזוג לשורות האמצעית והאחרונה, דבר קריטי במכונית גדולה מלאה אנשים 
במדינה הממוקמת על קו המשווה. המוכרן באולם התצוגה יבטיח לכם שזה בסדר ויש 
פתחי מיזוג מתחת למושבים, אבל בדקנו וזה לא באמת עושה את העבודה.)

  

סיאט שייכת לקונצרן VW האירופאי וחולקת את עיקר הטכנולוגיה שלה עם אותה גולף 
שאנחנו כל כך אוהבים, מה שהופך בעצם את סיאט אטקה לאחד הג'יפונים המבטיחים 
ביותר שהגיעו השנה, בעיקר בזכות הקומבו מנוע-גיר המודרני ששלוף הישר מהגולף; 
מנוע 1.4 טורבו 150 כ"ס שיודע לנתק שני צילינדרים למען חסכון בדלק וגיר רובוטי חכם 
דו-מצמדי 7 הילוכים. הטכנולוגיה הזאת לא נשארת על הנייר: לעומת הצמד הנ"ל, 
הספרדי לוגם 20 אחוז פחות בנזין - למרות היותו הזריז והנמרץ בין חמשת המתחרים. 
מתחת לעור, אטקה, אחיו הקטן והזול של פולקסווגן טיגואן, הוא סוג של גולף מוגבהת 
עם תג מחיר זול יותר (בגירסת Style הבסיסית) ועם אותו מנוע, מה שהופך אותו למהיר 
והדינמי בתת-הקטגוריה. אבזור הבסיס לא ממש דל אך אין עזרי בטיחות אקטיביים, מסך 
המגע קטנטן והעיצוב הפנימי עצוב ומשעמם, שום דבר שמתיימר להיות חלק מקטגוריה 
שאמורה להעניק שמחת חיים עם ערך מוסף. גם חיצונית האטקה די שקוף, עם עיצוב 
פשוט שדומה יותר לסטיישן על עקבים מאשר לג'יפון מסוקס. למרות היותו חדש בנוף 
המקומי, אל תצפו שמישהו יסובב אחריכם את הראש או יעשה איתכם סלפי. בנוסף 
לחוסר המשיכה התמוה שלו, הפאול הגדול ביותר של הסיאט הוא שימוש במיתלה אחורי 
אחוד (בגירסת הנעה כפולה, שלא משווקת בארץ, יש מיתלה נפרד), שפוגע מהותית 
בנוחות הנסיעה והופך אותו לאוטו הכי פחות נוח במבחן זה – סיבה נוספת לפסול גם 
אותו מלקבל המלצת קניה ומאלץ אותי להעניק לו את התואר, "הפוטנציאל המבוזבז 
לשנת 2017".

  

הבא בתור הוא פרי פליטה מאוחרת של היפנים, תשובה נדרשת, מוגדלת ומשופרת 
לז'אנר שהמציא ניסן ג'וק החטוב. האם טויוטה C-HR, מכונית מוזרה ומסקרנת עם 
צללית של מכונית ספורט ומנוע היברידי, הוא הג'יפון הסקסי ביותר בעולם? יש מצב. 
אם העיצוב החיצוני נעשה תחת השפעת סאקי, על החלל הפנימי הם עבדו ביום למחרת, 
תחת חמרמורת כבדה. המון מוטיבים שאינם מתחברים יחד, אפילו בפריוס הבורגנית – 
ממנה שואל C-HR מנוע וגירסה מקוצרת של פלטפורמה חדישה - יש אווירה מעניינת 
ומודרנית יותר. כבר בגירסת הבסיס תמצאו מסך מגע גדול מקורי, עם תוכנת אנדרואיד 
טויוטה-טאץ' בהתקנה מקומית שמאפשרת שימוש בווייז ואפליקציות דומות, מצלמת 
רוורס וסוללת מערכות בטיחות מתקדמות: שמירה על נתיב, מערכת לזיהוי תמרורים, 
אורות גבוהים אוטומטיים, זיהוי הולכי רגל וחשוב מכל - בלימה אוטונומית במקרה חירום. 
יש גם מערכת בקרת שיוט אדפטיבית, אבל היא מסובכת לתפעול ומשתמשת בבלמים 
כמו תלמיד נהיגה בשיעור שלישי, אז כנראה שלא תמצאו בה הרבה שימוש. 

תנוחת הנהיגה מכבידה על נהגים גבוהים, אשר ינסו להתנחם בעזרת שלושה מצבי 
נהיגה, שמשנים את כל תגובות האוטו, החל מהגיר הרציף ועד הוספת משקל להגה 
המפתיע לטובה. אם תרצו, יש אפילו תצוגת כוחות ג'י מגוחכת, אבל סי-אייץ'-אר ממש 
לא עושה תיאבון לנהיגה ספורטיבית. אם בכל זאת תנסו לבדוק לכמה g אתם מגיעים 
בעיקול, בקרת היציבות תיכנס להתקף חרדה קשה ותפסיק את הנסיון באלימות. נוחות 
הנסיעה טובה, ומותר להניח שבגירסה הפחות יקרה ועל צמיגים פחות נמוכים היא תהיה 
אפילו נוחה יותר.

  

המנוע ההיברידי מזכה את ה-toy בתואר כפול: הג'יפון הסקסי והחסכוני ביותר. ואולם, 
אפילו בקטגוריה המטופשת הזאת אין ארוחות חינם ובמקום תא מטען תמצאו סוללה 
היברידית וגלגל רזרבי דקיק. תא מטען קטן הוא מחיר שמשלמים עבור החסכון הענק 
בדלק. עם ממוצע של 21 ק"מ/ליטר בנסיעה עירונית (כפול מהסיאט) ו-14 ק"מ/ליטר 
בתנאים משולבים (שליש יותר מהסיאט), אובדן של חצי בגאז' לא נשמע מחיר כל כך 
נורא, אבל זה עוד כלום לעומת זה שגובה העיצוב הבולט (לפחות עד שהוא ייראה כאן 
בכמויות הצפויות – כל הפרוספקטים באולם התצוגה כבר נחטפו - תהיו מוכנים 
להסתערות סקרנים בכל חניה או רמזור). הגג המשתפל בתצורת קופה אילץ את טויוטה 
להנמיך דרמטית את המושב האחורי ותוך כדי כך לחתוך את חלון הצד האחורי בחצי, מה 
שיוצר מצב של ישיבה נמוכה בסביבה גבוהה ומוקפת בפלסטיק שחור. שהייה בצינוק 
האחורי של הטויוטה, לכל הגילאים והגבהים – ילדים יתקשו להגיע לידית הדלת - היא 
חוויה די טראומטית. אם אין לכם צורך במושב אחורי, הוא יהיה אחלה תחליף לתא 
המטען וזכיתם בג'יפון נהדר; אחרת, אין בו שום היגיון. 

  

פיג'ו 3008 היא אחת משלוש הפנים החדשות במבחן הזה. פיג'ו הוא יצרן עם המון מטען 
רגשי, מורשת מוטורית ותיקה ומשובחת שנקטעה בחדות בסוף המאה הקודמת. מאז 
עברה על היצרן הצרפתי תקופה חשוכה ארוכה, עד שהבין שאי אפשר להמשיך לחיות על 
אדי מוניטין. 308 דור נוכחי היא הפיג'ו הראשונה בעידן החדש והאיכותי, אך עוד לפניה  
היתה להם הצלחה אחת בודדת מפתיעה למדי עם הדור הקודם של 3008, יליד 2009. 
אותו 3008 השתמש בפטנט שנקרא "רול קונטרול", שביטל את זווית הגלגול ועשה אותו 
למכונית די מהנה לנהיגה. הפיג'ו המתוחכם היה יותר מיקרוואן יעיל מאשר ג'יפון נגיש 
והיה לנחלתם של אניני טעם בלבד. 3008 החדש כבר נולד בעידן בו עיצוב ג'יפוני הוא 
הדרך לצאת מאולם התצוגה (הערה: למעשה, כל המתחרים במבחן הזה הם מיקרוואנים. 
למעט פיג'ו 3008 הם מסווגים גם בקטגוריית כבישטח מאחר שלדגם יש גם גירסת הנעה 
כפולה, לפחות בחו"ל). למרבה הצער, הצרפתים קצת נסחפו עם העיצוב החיצוני והלכו 
טיפה רחוק מדי, עם כל מיני עיטורים וקשקושים – בעיקר בחלק האחורי – שמתאימים 
יותר לרכב קוריאני מהעידן שלפני פטר שראייר מאשר למוצר עם שיק פריזאי.  כנראה 
שטעמי האישי הוא מאוד אישי, כי בשורה התחתונה 3008 מושך מבטים וזה מה שג'יפון 
שופוני אמור כנראה לעשות. 

בעוד שהעיצוב הפנימי של שאר הג'יפונים שבדקנו כאן איכזב טוטאלית, 3008 עושה 
בדיוק ההיפך. הקוקפיט הצרפתי לא פחות ממדהים. שני מסכים גדולים משמשים את 
מערכת המולטימדיה וכחלופה ללוח המחוונים, עם ידית הילוכים סטייל-ב-מ-וו וכפתורי 
אלומיניום איכותיים. חגיגה לעיניים. סביבת העבודה העוטפת והמלוטשת של נהג הפיג'ו, 
גם בגירסה הבסיסית, היא מסע קדימה בזמן בהשוואה לשאר הקטגוריה, אפילו יחסית 
לג'יפוני פרימיום יקרים בהרבה – וזה נכון הן מבחינת הצורה והן מבחינת המגע. הנדסת 
האנוש אמנם לא מושלמת – יותר מדי מטלות דורשות כניסה למסך המרכזי – ושוב נבחר 
הגה קטן שלא אהבנו ב-308 וב-208, אבל כאן הם שיחקו קצת עם הרגישות שלו ולביתו 
החדש הוא מתאים כמו כפפה. 



בחירת המנוע לא פחות מפתיעה. 3008 היא המכונית היחידה בארץ שגירסתה הזולה 
ביותר מצויידת במנוע דיזל. יש לו 120 סוסים בלבד אך המומנט עשיר ובשילוב עם גיר 
אוטומטי יעיל, עם כיול ספורט במידת הצורך, הוא מרגיש חי ובשרני ובשום מצב לא 
הוגשה תלונה על מחסור בכוח. רעש הדיזל מהמנוע המודרני חשוד בהיעדרו וצריכת 
הדלק מצויינת; בלי להקריב את הבגאז' לטובת בטריות, 3008 דיזל חסכוני כמעט כמו 
הטויוטה ההיברידית בעיר, ומשווה את ההפרש הקטן בנסיעה משולבת. אין בו עזרי 
בטיחות אקטיביים כמו שיש בטויוטה ואפילו גג פנורמי מוצע רק בגירסה יקרה יותר 
(באופן מפתיע, אף אחד מרכבי ה"פנאי" במבחן הזה אינו מצוייד בפריט איכות חיים 
הזה).

  

3008 החדש מוותר משיקולי עלויות על "רול קונטרול" לטובת אופציה של "גריפ קונטרול" 
לשטח קל (חבילה הכוללת בקרת משיכה סלחנית וצמיגי בוץ+שלג מענישים, שלא נכללה 
במכונית המבחן), והפעם אין לו שום בשורה בסעיף הניהוג. מושבים מפנקים חוברים 
לשיכוך מהמורות מוצלח והתוצאה היא נוחות נסיעה הטובה בקטגוריה הזאת, אם כי עדיין 
פחות מפנקת מהגולף. תא המטען גם הוא הגדול מכולם והפתח שלו נמוך ורחב. אני לא 
אוהב את 3008 כי הוא גרם לי לחזור בי מדעתי השלילית על ג'יפונים: הוא מרווח, מרחיב 
דעת ומעניק חוויית משתמש ייחודית. תכווני מראות, גולף, ג'יפונים על הזנב שלך.  




אלבום: פיג'ו 3008DKR - מנצחת דקאר 2017



  

  

  

  


מבחנים קשורים:

                  
סקודה ייטי - קיה סול         וולוו XC90 - אודי Q7        קיה נירו - C4 פיקאסו