מבחנים

- דור אהרנוביץ - 

אני זוכר את זה כאילו היה אתמול. עשור עבר. הספקתי לשכוח מאז מערכות 
יחסים סוערות, מדינות מרוחקות, ואפילו עצמות שנשברו, אך את התחושה 
שאותה מרצדס החדירה בי אפילו אלצהיימר לא ימחק ממוחי. איני בטוח כיצד 
להגדיר את אותה תחושה, מעין שילוב אסור של אדרנלין, הנאה, פחד, אכזבה 
ותקווה, שייצר יחדיו צמרמורת חמימה וייחודית שחרטה בזכרוני את הלוגו:
C63AMG. 

"אל תדאג, יהיו עוד הרבה כאלו, זו רק סנונית, עלה של זית המבשר על 
הקרנבל המוטורי שהולכים להכין לנו הגרמנים, ב-מ-וו, מרצדס ואפילו אודי 
המרובעים. המכונית הזאת היא אמת המידה, הרף החדש," אמרתי לעצמי 
בנסיון להצדיק את העובדה שהחזרנו את ה"מונית" השחורה לאולם התצוגה 
בדרום תל-אביב במקום לברוח איתה לעבר הגבול.

לא מעט מכוניות דומות ניסו מאז לקלוע לאותו מינון מושלם בין אלגנטיות 
לברוטאליות, בין כוח לשליטה, בין סאונד לרעש, בין פוזה לצניעות. היו כמה 
שהתקרבו אך מבחינתי אף אחת לא הגיעה לאותה מדרגה, שלא לדבר על 
לעבור אותה. לפני שחסידי ב-מ-וו קופצים מהקהל, M3 אמנם יותר מדוייקת, 
אבל חסרו לה שני דברים מהותיים; סאונד ואופי מבדר. היא רצינית מדי. 


לדור הקודם קראנו 'החיה שבמכונה' (תצלום: גלעד ארצי)

בשש השנים שחלפו מאז התוודעתי לאותה מרצדס, "החיה שבמכונה", 
המודעות הסביבתית הלכה וגברה, ואיתה כל מיני גזירות זיהום אוויר וחסכון 
בדלק. מרצדס נאלצו לנטוש את אותו מנוע אגדי, V8 בנפח 6.3 ליטר שהעניק 
ל-AMG את שמה הנומרי, וגרוע מכך - בדומה לשאר התעשיה - את ההגה 
ההידראולי (למען האמת, ההגה של C63AMG המקורית לא היה יצירת מופת, 
אז הסעיף האחרון פחות הדאיג אותי). 

כשהשאילו לנו את אותה C63AMG, לנציג מרצדס לא היתה עבודה קשה מדי; 
אין מצבי נהיגה וקשקושים, פשוט מתניעים ונוסעים. את הסטריאו המדהים, 
הוא אמר בחיוך ממזרי, בינכה לא תדליקו... והוא צדק: אין מנגינה בעולם 
שגוברת על סעפת הפליטה המטורפת ההיא. הפעם, לעומת זאת, לנציג התורן 
היתה הרבה עבודה כשמסר לי את C63AMG העכשווית. זה התחיל מסקירה 
של שלל מצבי הנהיגה וכיולם השונה (כולל מערכת עצור-וסע, פריט מגוחך 
באוטו כזה), דרך סיבוב קצר סביב הבלוק להדגמת מערכת בקרת-שיגור וכלה 
בהתנצלות על כך שרכב המבחן אינו מצוייד ברמקולים המיוחדים שלו אלא 
ברמקולים סדרתיים, "שגם הם סבבה לגמרי". זמנים אחרים, דרישות אחרות. 



על הפח עדיין כתוב C63, אולי כי גם במרצדס לא יכולים ולא רוצים לשכוח את 
אותו מנוע אטמוספרי; למרות שגם החדש הוא V8, נפחו הוקטן ל-4 ליטר 
"מסכנים" לצורך פליטת מזהמים נמוכה יותר. כפיצוי הוא קיבל שני טורבואים. 
ההספק עלה מ-457 ל-467 כוחות-סוס (גירסה בסיסית) ומ-507 ל-510 כ"ס
(גירסת S), המומנט תפח מ-61.2/6000 ל-66.3/1750 קג"מ וגם הביצועים 
השתפרו - 4.1 במקום 4.5 שניות. ואולם, עדיין נותרה השאלה הגדולה מכולן: 
האם מרכיב ה-X עבר לדור החדש, או שמא נקבר תחת עודף הטכנולוגיה.

      גם במרצדס לא יכולים ולא רוצים
      לשכוח את אותו מנוע אטמוספרי

גם בלי קשר לגירסת AMG "שלי", סי-קלאס החדשה טובה בהרבה מהדור 
הקודם שלה. היא מרווחת, שקטה ומעודנת משמעותית, מה שאומר שארבעה 
מבוגרים יכולים לשבת בה בנוחות ואפילו לאחסן את ציודם בתא המטען הלא 
קטן. לא מדובר באיכות של S-קלאס, אבל זו עדיין קפיצת מדרגה של ממש.



מאה מטר מאולם התצוגה נפתח בפני כביש החוף בתנועת צהריים דלילה, 
בורר מצבי הנהיגה מוסט למצב הקרבי ביותר, +S, אבל בקרת היציבות נשארת 
דרוכה; סי ואני רק התחלנו להכיר והצמיגים גם ככה לא במצב חדש. כעבור 
כמה שניות הבנתי, שהמלחמה בין הסוסים לבקרת היציבות נגמרת בכך שחצי 
ממה שרגל ימין מנסה ליצר לא ממש מגיע לאספלט. מזל שבקרת היציבות 
ניתנת לניתוק חלקי - או "מצב שומאכר" כפי שאנחנו מכנים אותו - בו המחשב 
נותן קצת מרחב פעולה לגלגלים האחוריים ומתערב רק כאשר הוא חושב 
שהנהג עומד לצאת מהסיבוב כשתא המטען קודם. פעולה זו משנה את חוקי 
המשחק, C מקבלת אופי שונה לחלוטין, כל נעיצה של הדוושה מתסיסה את 
הזנב ומכניסה חיים למרצדס, שאחרת היתה סתם מונית ממש-ממש מהירה. 
אי אפשר לקבל אותה עם גיר ידני - וגם לא כדאי - המנוע טס בסל"ד יותר מהר 
ממעבורת חלל והגיר הרובוטי נועד בדיוק לזה. הוא מחכה לכל הילוך בדיוק 
גרמני, תוך כדי אפשרות לשליטה ידנית על-ידי פליפרים מאחורי ההגה ואפשר 
לכייל אותו כך שיעלה הילוך בקו האדום או שימתין בעצבנות על מנתק ההצתה 
לפקודת הנהג. 

  אתם מבינים עברית ואני לא חייב להשתמש
 בביטוי Turn-in להפגין את המקצוענות שלי

ההגה אמנם חשמלי ולא הידראולי אך הוא עושה עבודה טובה, תגובת הפרונט 
להפנייתו – אני מניח שאתם מבינים עברית ואני לא חייב להשתמש בביטוי 
Turn-in שאמור להפגין את המקצוענות שלי... - מיידית ומזכירה לי התנהגות 
של מיאטה. בשילוב עם בלמים מדהימים ושילדה סופר-מאוזנת אפשר לשכוח 
בקלות ש-C63 שוקלת 300 קילו(!) יותר מ-C-קלאס רגילה, שגם היא לא בדיוק 
דוגמנית מסלול דקיקה. 



השטרות בכיס ימין מתחלפים לא לאט כלל בחשבוניות תדלוק מרחבי הארץ, 
מיכל הדלק לא מספיק גדול כדי להכיל את הצמא שלי למהירות ואני מתחיל 
לחשוש לחייהם של דובי הקוטב. למזלי, C63AMG לא נראית כמו זוללת דלק 
אלא כמו משפחתית עם אקסטרה פפרוני, מה שאומר שרק חובבי הגה מבינים 
על מה הם מסתכלים בעוד שפעילי גרין-פיס (ושוטרי תנועה) חולפים על פני 
כאילו מדובר בטויוטה פריוס. 

          לא בטוח שאי פעם חייכתי
       במשך כל כך הרבה זמן במכונית

רמת הגולן, חצות הלילה. לא זוכר מתי התחלתי לשנן את העיקולים הרבים של 
כביש חמת גדר, כביש שג'רמי קלארקסון בכבודו ובעצמו הצהיר (בהגזמה, אבל 
נזרום), שהוא מעוניין להתחתן איתו ולעשות לו ילד, אבל בוודאות השמש עדיין 
זרחה. נהיגה בסי63 היא סוג של טריפ. לא בטוח שאי פעם חייכתי במשך כל 
כך הרבה זמן במכונית. אילו רשתות הדלק לא היו מציעות אוכל בצמוד 
למשאבה, כנראה שהייתי שוכח שגם אני צריך לצרוך אנרגיה. זה לא משנה אם 
בקרת היציבות במצב שומאכר או מנותקת לחלוטין (לא ממליץ לפני היכרות 
עמוקה), הנהיגה במכונה הזאת זורמת וקלילה, בניגוד לרוב מכוניות השרירים 
האחרות, בעלות הנעה כפולה או סתם צמיגים מפלצתיים, בהן הנהיגה יותר 
דומה ללחימה בשור זועם מאשר רכיבה על סוס מאולף. לא צריך להיות נהג 
דגול כדי לקחת את C63AMG למקומות מעניינים גיאוגרפית ומאתגרים 
מוטורית. 

  

מכונית המבחן הגיעה ללא חבילת אגזוזים משודרגים (אופציה מבוקשת), ואולי 
בגלל זה הסאונד של המנוע החדש אינו משתווה לזה של ה-6.3 ליטר ז"ל. הוא 
לא סאונד רע, ובהשוואה למתחרות הגרמניות הוא אפילו משובח, אבל הוא 
חסר את האפקט החודר והממסטל של הדור הקודם. בכלל, החווייה פחות 
בהמתית וגסה מאשר הדור המוחלף, תחושת המהירות נעטפת ומסווית על-ידי 
אלקטרוניקה ובידוד, צעד מתבקש במכונית מנהלים, אבל זו בדיוק מלכודת 
הדבש שרוב המתחרות נופלות בה. 

קצת יותר מ-700 אלף שקל עולה הזאב. בהתחלה זה נשמע המון, אבל 
כשחושבים על זה ומשווים את המחיר להיצע הג'יפונים המפונפנים והסתמיים 
שנודדים להם על הכבישים בהמוניהם, מגלים שרוב הרוכשים ביצעו בחירה 
שגויה. בחרו בפוזה במקום בהנאה, בגודל במקום באלגנטיות. אין מכונית 
פרקטית שהיא גם מהנה יותר מ-C63AMG. וזו עובדה. 



אז מה אם קצת נדפקנו עם מנוע מוקטן, ההקרבה הזאת שווה את התרומה 
המלחמתית בשינויי האקלים, לא? אז זהו שלא. בסופו של דבר, C63 החדשה 
שרפה כמעט אותה כמות מאובנים כמו המקורית ה"בזבזנית" - 4.1 ק"מ/ליטר, 
מה שמגלה לנו - ולא בפעם הראשונה - שמנועים חזקים יודעים לשתות כמה 
דלק שהם רק רוצים, ולא משנה כמה טורבואים או צ'ארג'רים או סלוגנים ידביקו 
להם. הכל מס שפתיים שהעולם התקין פוליטית דורש. זה לא סוד שמנוע 
הבעירה הולך להיעלם מהעולם די בקרוב, אז לפחות תשחררו בינתיים את 
תקנות הבולשיט האלו ותנו לנו עוד קצת סמ"ק בצילינדרים. נפח שווה אופי. 
במיוחד תחת לוגו AMG.