- כתב וצילם: דור אהרנוביץ -
בשדה התעופה של ברצלונה מתנוססים דגלים המבשרים על הגעתי לבית של
סיאט, הגאווה המוטורית היחידה של ספרד (גם היא אגב, בבעלות גרמנית).
אומרים שהספרדים דומים לאיטלקים, אבל הכנסת האורחים שלהם מזכירה
יותר משפחה בדואית, ואני, האורח, קיבלתי את הבת הבכורה, והכי מהירה
שיש לארץ השוורים להציע - לאון קופרה 280.
ניחשתם נכון, 280 הוא מספר הסוסים המופקים ממנוע שני ליטר טורבו,
והאנלוגיה הנפוצה של אלף שקלים לכל סוס התקפה במכוניות ספורטיביות
עממיות נשברת עם חשיפת המחיר המקומי של הלאון, שעומד על 215,000
שקל לדגם שלוש הדלתות, ותוספת של 5,000 שקלים מגדילה לחמש דלתות
(עם תוספת של 4 ס״מ לבסיס הגלגלים) - ממש ״קופיקס״.
בעולם המוטורי יש מעין קו אדום בנוגע לכמות הכוח שאפשר לדחוס במכונית
הנעה קדמית, הגלגלים הקדמיים גם ככה עושים את כל עבודת ההיגוי ואת רוב
עבודת הבלימה בעצמם; לתת להם להתמודד בנוסף עם הרבה סוסים צוהלים
נגמר בדרך-כלל בכמה תופעות לוואי: פרפור צמיגים (מעלה חיוך אך לא רצוי),
תת-היגוי, פידבק מזוייף בהגה או אפילו היגוי עצמי כבד (כשההגה מושך כרצונו
בתאוצה).
טכנולוגיה מודרנית וצמיגים רחבים פרצו את סף ה-200 כ״ס של שנות
התשעים, אבל עדיין אפשר לספור על כף יד אחת את המכוניות בעלות הנעה
קדמית שיודעות להתמודד באופן רהוט עם המגבלה הנוכחית, קו ה-250 כ"ס.
פורד פוקוס ST, אחת המצטיינות בהתמודדות עם פרונט סוער בדור המוחלף,
עברה עם תוספת הכוח של הדור החדש להנעה כפולה, ופולקסווגן גולף GTI,
בעלת שילדה כמעט זהה לזו של הלאון, מסתפקת ב-220 כ"ס בגירסת ההנעה
הקדמית שלה - ורק ההנעה הכפולה (גולף R) מקבלת 285-300 כ״ס (תלוי
במיקומה הגיאוגרפי).
בשנה שעברה, במבחן מול מאזדה 3, גילינו שהגירסה החזקה ביותר אז של
לאון - 1.8 ליטר טורבו 180 כ״ס המכונה FR - זריזה אך לא ממש מבריקה ולא
עוררה בנו יותר מדי חשק לתקוף את האספלט. לכן, למרות ההבטחות של
סיאט לגבי דיפרנציאל מכני מוגבל החלקה וההצהרה שהוא יודע טוב מכולם
להתמודד עם תוספת של בדיוק 100 כ״ס ו-10 קג״מ, הייתי חייב לנסות את זה
בעצמי - ואין מקום מתאים לכך יותר מאשר בכבישים ההרריים של ספרד.
עקב כשל לוגיסטי, מצאתי עצמי בסוכנות סיאט בברצלונה מתבונן בחיה שלא
הופיעה בשיעורי הבית שלי; אכן לאון קופרה, אבל בגירסת הסטיישן, שמוכרת
לי לעומק בתור משפחתית אפורה עם מנוע 105 כ״ס מתסכל ונראית כמעט
שקופה. והנה, כאן היא נועלת חישוקים בגודל שולחן קפה עם ברקסים אדומים
כאש ולובשת צללית חדה עם כיתובים מרנינים שגורמת לסטיישן הלבנה להיות
מושכת למדי. לבחור צעיר כמוני, משיכה לסטיישן היא סוג של אהבה אסורה,
אבל אי-מייל טרי מודיע לי על התפנות חדר במלון מבוקש השוכן מעל מסעדת
גורמה בעלת כוכב מישלן, ואני כבר מאחר לצ׳ק-אין. מחסום שפה רציני עמד
ביני לבין הגברת הנחמדה באולם התצוגה (מדוע הספרדים מסרבים להכיר
בקיום השפה האנגלית?!), אז סטיישן-איט-וויל-בי – מה גם שבתא המטען
עתיר הקיבולת שלו ממתינה לי הפתעה נאה: סאבוופר ענק במקום גלגל
רזרבי...
'אם בברצלונה יש לנהוג כקטלוני, בקופרה אנהג במצב CUPRA'
190 ק״מ של כבישים הרריים מפרידים בינינו ובזמן שאני מנסה להתרגל לאופי
הנהיגה האירופאי ושותפתי למסע מאתרת את המלון המדובר במערכת הניווט
המובנית, הדבר הבולט הראשון הוא הטמפרמנט הרגוע של הסיאט
המפולפלת. החיים במצב ״קומפורט״ רגועים למדי - רגועים אפילו מדי - המנוע
שקט ונוחות הנסיעה די טובה למרות הצמיגים רזים (הרבה תודות לתשתית
נורמלית), ורק ההגה קצת יותר כבד מזה שבאותה לאון סטיישן חלשלושה
שאני זוכר מתל אביב. אפילו המושב הספורטיבי עם לוגו ״קופרה״ אינו קשיח או
עוטף כמובטח.
למרות שאני לא מכיר לעומק את מדיניות הענישה על מהירות מופרזת של
המשטרה המקומית, נדמה לי שהבנתי את מערך מלכודות המהירות (רבות אך
מסומנות באופן בולט וברור), ולפני שאני נרדם לסיאסטה בסטיישן הלבנה,
לחצן מצבי הנהיגה המעוטר בלוגו-של-דגל-מירוץ מאפשר לי לבחור בין ארבעה
מצבים, ממש כמו באחיות היקרות לבית אודי. ״קומפורט״ עשה כבר את חלקו
לחופשה זו, ״ספורט״ ו״מותאם אישית״ נשמעים טוב, אבל אם בברצלונה יש
לנהוג כקטלוני, בקופרה אנהג במצב ״קופרה״.
ומה קורה? צליל המנוע מקבל מיד תגבור מבורך, ההגה מתקשה, הדיפרנציאל
המדובר יוצא ממצב רגיל הישר אל מצב ״קופרה״, הגיר (DSG שישה הילוכים)
יורד לכיול S ושאר המכוניות בכביש מסביבי מאטות.
כל מכונית עם מנוע חזק יכולה לשייט במהירות הכפולה מזו שבחוק (הישראלי,
או הספרדי), אבל קשה לי לחשוב על אוטו עם מחיר שפוי כמו לאון שעושה זאת
באלגנטיות כמו הקופרה: רעש הרוח מינימלי, המנוע נינוח והמיתלים לא
מתרגשים מכלום. זה לא משהו שהייתי מתלהב ממנו בב-מ-וו 335 למשל, אבל
בחצי מחיר זה בהחלט ראוי לשבח. באוטוסטרדות הוכיחה הלאון את עצמה
כבת-לוויה ראויה לחלוטין, קצת חסר לי סאונד מנוע בשרני יותר ובעיקר את
ה״פוקים״ בהעברת הילוך כמו שיש בגולף GTI או את שסתום פריקת הלחץ
של הטורבו המתעטש בכל הרפיית דוושה, שמוסיפים עניין לנהיגה.
'חצי מצערת היא דרך יותר סימפטית לצאת מהמקום
בזאב-בעור-סטיישן הזה'
המבחן האמיתי של השילדה המתוגברת והדיפרנציאל הקלאסי מגיע בצורת
כביש צר, ארוך ומפותל המטפס בעלייה מתונה לעבר המלון. קצת מזכיר את נס
הרים, רק פי כמה יותר מעניין ועם הרבה פחות גדרות בטיחות, מקום מושלם
לגרום לסיאט הארוכה להזיע בנזין. על הנייר, 5.8 שניות הוא זמן התאוצה
מאפס-למאה אך למרות צמיגי פירלי משובחים קשה לי לראות את זה קורה
במציאות. פול גז מעמידה משאיר אותי עם קצת פרפור גלגלים המלווה
בדפיקות מהמיתלה הקדמי ולאחר מכן מופיע סירוס מוגזם של בקרת המשיכה
(אפילו כשהיא לכאורה במצב כבוי לחלוטין). חצי מצערת היא דרך יותר
סימפטית לצאת מהמקום בזאב-בעור-סטיישן הזה.
כשההילוך הראשון מאחורי, הגבול היחיד של הדוושה הוא האומץ שהתעוררתי
איתו הבוקר. בעיקולים מהודקים, מאוד מפתה לחזור לגז מוקדם וחיפזון זה
מפיל את רוב מכוניות ההנעה הקדמית הישר לגוב תת-היגוי מבאס (ומסוכן) או
לסחרור הגלגל שבצידו הפנימי של הסיבוב, ללא הרבה תועלת. כאן בדיוק אמור
הדיפרנציאל המכני שלנו לבלוט לטובה והוא אכן עושה זאת, אבל חצי שניה
מאוחר מדי. תוספת האחיזה מורגשת באופן שמזכיר מערכות הנעה כפולות
אלקטרוניות, שנלחמות על אחיזה במסלולי שטח: קודם מאבדים את זה קצת,
ורק אחרי שהמערכת קולטת שזקוקים לה, היא נועצת את הפרונט באספלט.
התיקון הזה באחיזה אמנם עושה פלאים יחסית לדיפרנציאל אלקטרוני כמו
XDS אך ההרגשה אינה רהוטה או נעימה וצריך קצת להתרגל לחספוס.
ההגה מדוייק מאוד והצמיגים אוחזים בצורה פנטסטית, אבל אין מספיק פידבק,
לא מההגה ולא מהשילדה. למרות זאת, הלאון המתוגברת משדרת תחושת
בטחון ושליטה, אפילו במצבים שהיא לא נולדה להם.
בזמן שהקופרה מתקררת לה תחת עץ זית בחניון "אלס-קאסלס" ואני יושב מת
מרעב, ומתלבט מאיזו עגבניה להתחיל לאכול את מנת הטאפאס ״שבעה סוגי
עגבניה״ - שגודלו אורגנית בשדה מאחורי המלון ונקטפו ממש באותו הבוקר -
הלאון מתבשלת במוחי והיא יכולה קצת לבלבל: מצד אחד, היא סקסית, מהירה
ומשתלמת; מצד שני, היא לא מספיק מגובשת ומהנה כדי שאפנטז על הדרך
חזרה. מה גם, שהגירסה הפחות חזקה שלה (180 כ״ס), מהירה באופן מספק
לחלוטין ועולה 55 אלף שקל פחות (זה יכול לכסות את הארוחה שבדך לשולחני
עם עודף לקצת דלק). אולי בגירסת ההאצ׳בק 3 דלתות הקצרה יותר (גם
באורך הכולל וגם בבסיס הגלגלים) - והיפה עשרת מונים - תצליח הקופרה
תצליח להצדיק את קיומה מעבר לכל ספק. שווה בדיקה.
נטקאר בפייסבוק
