מבחנים

נטקאר בפייסבוק
אקטואליה
כביש או מסלול
המכונית המהנה - כביש מול מסלול
מבחן המבחנים
המתכון הסודי ליצירת מכונית מהנה לנהיגה
ספורטיביות/שטח: אודי RS6 + לנד-רובר דיסקאברי
כסף לא קונה אהבה. או סקס
כבישטח/מיקרוואן: פיג'ו 3008 - פולקסווגן טיגואן + אודי Q2 - סקודה ייטי
שלב הגמר במבחן הג'יפונים הגדול
כבישטח/מיקרוואן: מאזדה CX-5 - פורד קוגה
הזוג החדש בקטגוריה בעימות ראש-בראש
כבישטח/מיקרוואן: סקודה קודיאק - קיה סורנטו - סיטרואן פיקאסו (פלוס פורד אקספלורר)
איזה רכב 5+2 הכי מתאים למשפחה
מיקרוואן / קומפקטיות: סיטרואן קקטוס
הדה-שבו חוזרת, הפעם על אמת
קומפקטיות: הונדה סיוויק נגד סיאט לאון
משפחתומטיות עם תדמית ספורטיבית
מסלול: פורשה 962C
מבחן נדיר למנצחת המיתולוגית במירוצי 24 השעות של לה-מאן
קומפקטיות / ספורטיביות: סיוויק טייפ-R - גולף R - פיג'ו 308GTI
שתי R שיוצאות מהמחזור ואחת GTI שנכנסת אליו חזק
משפחתיות: סקודה אוקטביה 1.0
מה עושה הקטנת המנוע למלכת המשפחתיות
קטנות: סיטרואן C3 - סקודה פאביה - הונדה ג'אז - מאזדה 2
ארבע סופר-מיני המובילות במבחן קבוצתי
ג'יפונים: ספורטאז' - טויוטה C-HR - סיאט אטקה - פיג'ו 3008 - אאוטלנדר
5 ג'יפונים, שני רבי-מכר ושלושה חדשים, נלחמים על ירושת המכונית המשפחתית
ספורטיביות / מאזדה MX-5
רודסטר היא מכונית הספורט המוחלטת
מנהלים / ספורטיביות: מרצדס C63AMG
מה הפכה להיות מי שהיתה 'החיה שבמכונה'
מיקרוואן / היברידית: קיה נירו נגד סיטרואן C4 פיקאסו
מפגש פסגה בצומת שני הטרנדים, מיקרוואן והיברידי
דיזל מול היברידית: פורד פוקוס נגד טויוטה אוריס
שני פתרונות שונים לבעיה הכי בוערת בכיסו של הנהג הישראלי
סטיישן: סובארו לבורג נגד מאזדה 6
שתי גישות יפניות לסטיישן עם סטייל
כבישטח / פרימיום / ירוק: וולוו XC90 נגד אודי Q7
וולוו מאיימת על ההגמוניה הגרמנית בקהילת הפרימיום
מנהלים / ספורטיביות: אלפא ג'וליה
מבחן ראשון לספורט-סדאן המסקרנת
ספורטיביות / קטנות: סיאט איביזה קופרה נגד פיג'ו 208GTi
קטנות חמות ידניות במבחן השוואתי לוהט
קומפקטיות הצ'בק: אופל אסטרה נגד פולקסווגן גולף
'מכונית השנה' 2016 טוענת לכתר של מלכת הקטגוריה
משפחתיות: פיאט טיפו נגד סקודה ראפיד
במחיר של קוריאניות קטנות אפשר להשיג אירופאיות גדולות ומרווחות. דיל או קאץ'?
מנהלים / פרימיום: יגואר XE נגד ב-מ-וו 320
לא סתם מכוניות מנהלים, לא סתם פרימיום אלא ספורט-סדאן אמיתיות
משפחתיות / ירוק: טויוטה פריוס
מלכת ההיברידיות מגלה את הנהג
קומפקטיות / סטיישן: פורד פוקוס במבחן השוואתי כפול
ההצ'בק נגד גולף וסיוויק (בונוס: וולוו V40 ורנו מגאן RS), הסטיישן נגד פיג'ו 308
כבישטח / מיקרוואן: קיה ספורטאז'
קרב אבוד מראש. כוכב השביט האופנתי בשוק הרכב המקומי משיק דור חדש ומסתער על המשפחתיות
מנהלים: סקודה סופרב - VW פאסאט - פיג'ו 508 - אופל אינסיניה
השמועות על מותן היו מוקדמות. האם כבישטח אופנתיים הם אלטרנטיבה ראויה
פאר: מרצדס S500
תיכף נגיע לעצמוניות; האם יכול להיות דבר כזה, מכונית משוכללת מדי?
קומפקטיות / ספורטיביות: סיאט לאון קופרה
סיאט חלפניו. הספרדיה המהירה ביותר מותחת קווים ומקצרת מרחקים
קטנות / ספורטיביות: פיג'ו 208GTI - אודי S1
ידניות ספורטיביות אאוט? הגיר הידני נמצא בסכנת הכחדה. בצדק?
קטנות: יונדאי i20 - סקודה פאביה - MG3
שלוש דוושות. קטנות ידניות מיובאות ברמת גימור בסיסית. מפריע להן?
קטנות: סקודה פאביה - פולקסווגן פולו וסיאט איביזה
היפוך תפקידים. שלישיית הקטנות של קונצרן VW משנה הירארכיה
מנהלים פרימיום: אינפיניטי Q50
נו, ובהגה אדפטיבי כבר נהגתם?
סאלון ז"ל: סקודה סופרב
שלום, חברה. פרידה ממכונית סאלון יוצאת דופן, שמאבדת עכשיו את ייחודה (והופכת למכונית מנהלים)
מיקרוואן: סיטרואן C4 פיקאסו – אופל מריבה – פורסטר טורבו – פיאט קובו
בפוקוס: פיקאסו בנזין מול דיזל ותגלית מרעישה בפורסטר
קומפקטיות / סטיישן: פיג'ו 308 הצ'בק נגד גולף + סטיישן נגד לאון ואוריס
'מכונית השנה 2014' מנסה לקרוא תגר על הבכירות בשתי הקטגוריות
ספורטיביות: אודי RSQ3 - ב-מ-וו M235
מעבר לקו האדום. כבישטח על קוקאין חומד את תהילת הספורטיביות. האם הוא מגזים?
ספורטיביות: רנו קליאו RS נגד מיני קופר S (ופורד פיאסטה ST)
הולך ופוחת הדור? קטנות לוהטות בדו-קרב על אדרנלין, מהירות ואידיאולוגיה
סטיישן: סקודה אוקטביה נגד רנו מגאן
לא רק בגאז'. שני דגמי סטיישן אירופאיים מותירים את המשפחתיות מאחור
מיקרוואן: סקודה ייטי נגד קיה סול
מרחב מוגן. הכבישטח נותנים ביסים במשפחתיות גדולות, המיקרוואן מזנבים במשפחתיות קומפקטיות
משפחתיות: אודי A3 סדאן - סקודה אוקטביה (וגם RS)
האם למשפחתית פרימיום יש יתרון (ואיך מצליחה סקודה משפחתית ספורטיבית)
קומפקטיות: סיאט לאון 1.8FR נגד מאזדה3 2.0SPIRIT
גולף קלאס. אחרי עימות הגירסאות הבסיסיות – מבחן של שתי הבכירות
קטנות: סיאט איביזה 1.2FR נגד אלפא מיטו TwinAir
באה לפה הרבה? האם צריך מנוע גדול כדי לעשות כיף ולדפוק פוזה
קטנות: יונדאי i10 נגד קיה פיקנטו
העם דורש, העם מקבל. עימות הגירסאות האוטומטיות
קומפקטיות פרימיום: אודי A3 נגד ב.מ.וו 116 (פלוס מרצדס A200 )
מקסימל קומפקט. הגרמניות נלחמות בשיניים בנסיון להצדיק את קיומן
קטנות: רנו קליאו נגד פורד פיאסטה
הנוער לשלטון. קליאו מביאה סקס-אפיל וסטייל לזירה המקומית, אבל האם יש גיבוי לצבעים הבוהקים?
קומפקטיות: סיאט לאון 1.2STYLE נגד מאזדה3 1.5ACTIVE
גולף על הכוונת. בדור 3.0 הן משנות כיוון – ומסתערות על המלכה
מנהלים: לקסוס IS300h נגד ב-מ-וו 320
ספורטיבית היברידית או קלאסית. כבישטח? קרוסאובר? לא, תודה. תנו לנו ספורט-סדאן אמיתית, בבקשה
ספורטיביות: פולקסווגן גולף GTI נגד פורד פוקוס ST
GTI החדשה מבטיחה לפצות את חובבי ההגה על דורותיה האחרונים
מיקרוואן מול מיניוואן
הנוסע השישי. האם גם מיקרוואן יכול להסיע 6-7 מבוגרים – או שחייבים לעבור למיניוואן?
משפחתיות: סקודה אוקטוביה נגד טויוטה קורולה
אחרי שהפתיעה לטובה בעימות מול פוקוס, מתייצבת קורולה לדו-קרב נגד אוקטביה
סטיישן: יונדאי i30 - קיה סיד - רנו מגאן
האם ייתכן, שהסטיישן הפחות מוצלח מנצח במבחן הקבוצתי?
משפחתיות: סקודה ראפיד נגד פיג'ו 301 נגד MG350
מעמד הביניים. ברווח בין המשפחתיות הקוריאניות הקטנות לקומפקטיות
קומפקטיות: גולף דור 7 מול דור 6
השלמה מתבקשת למפגש הקודם של גירסאות 1.4 משני הדורות, לידיעת אוקטביה
כבישטח / מנהלים: סובארו פורסטר - לקסוס RX - קיה סורנטו - VW CC
כבישטח במקום מכונית מנהלים?
קומפקטיות: פולקסווגן גולף 7 נגד טויוטה אוריס (וגולף 6)
עימות הקומפקטיות של היצרנים הגדולים בעולם (פלוס גולף החדשה נגד הקודמת)
קטנות: סיאט מי נגד פיאט פנדה
שתי מיני מודרניות ולא בהכרח עירוניות
סטיישנים
אנשים כבר לא מתרחקים מסטיישן כמו מהרפס, אבל האם זו מהפכה?
מיקרוואן: אופל זאפירה נגד פולקסווגן טוראן נגד פיג'ו 5008
סידור לשביעיה. סיפור לידת 'קרוסאובר' 7 מושבים
קומפקטיות: אלפא ג'ולייטה נגד סיאט לאון
ים תיכון חדש. גם אלפא מאמצת את הנוסחה הטכנולוגית השולטטטת
סאלון: ב-מ-וו 535 נגד אודי A6
שתי דרכים שונות להשגת מטרה זהה
כבישטח / מיקרוואן: 10 הזולות
סטילטו - איפה יושבים הכי גבוה עבור הכי פחות כסף
מיקרוואן / קומפקטיות: פיג'ו 3008
פיג'ו שיודעת לשוב ולהעניק חוויית נהיגה
קלאסיקה
ספורטיביות: קייטרהאם 7
לוטוס 7 בת 60. איך היא עומדת במבחן הזמן
ספורטיביות: פרארי F40
הפרארי הקלאסית מאפילה על מכוניות-על מודרניות
ספורטיביות: מרצדס C63AMG
מאז חציית ים סוף לא נראה ולא נשמע כאן אירוע גיאולוגי בסדר גודל כזה
ספורטיביות / קטנות
הנאה מנהיגה היא הסוטול שמכוניתך הראשונה אמורה להכיר לך - ולגרום לך להתמכר לו
ספורטיביות: מאזדה MX-5
כמו כל מכונית ספורט אמיתית, הרודסטר הקלאסית איננה סובלת טיפשים
ספורטיביות: סובארו WRX STI נגד מיצובישי לאנסר EVO7
אלופות הראלי יורדות לכביש
ספורטיביות: רנו קליאו RS נגד מיני קופר S (ופורד פיאסטה ST)
ספטמבר 2014
הולך ופוחת הדור
קטנות לוהטות (ואוטומטיות) בדו-קרב על אדרנלין, מהירות ואידיאולוגיה



- דור אהרנוביץ -
למרות שנולדתי לדור הפלייסטיישן ולא הפטיפון, גדלתי על סיפורים ואגדות 
אודות מכוניות קטנות וזולות שמספקות טונות של הנאה, לרוב הן היו מכוניות 
צנועות וקלילות עם מנוע חזק רק במקצת ממהדורת הפלוני שלהן. קטנטנות אך 
פרקטיות, מכוניות כמו פיג'ו 106 וסיטרואן AX היו כרטיס הכניסה של חובבי 
הגה מתחילים, דרכן למדו מהו הגה ומהי הנאה - ללא צורך בהנעה אחורית. 
היום, בעידן זיהום האוויר ודירוגי בטיחות, הנאה מנהיגה היא לרוב מילה גסה 
וטוב חיבור בלוטות' טוב מהגה טוב. לחובבי רכב צעירים לא נשארו הרבה 
אפשרויות לקנות אוטו חדש מהנה לנהיגה בלי להיכנס לחובות בשוק האפור 
ונדיר למצוא אקסמפלר אייקוני מהעבר במצב ראוי לנהיגה (בואו נודה על 
האמת, הן לא הזדקנו בכבוד), ועל מכוניות "רגילות" אין על מה לדבר כלל; אם 
פעם אפילו הגירסה הסטנדרטית של פג'ו 306 הצליחה לדגדג את קצות 
האצבעות, לא זה המצב היום. תעשיית הרכב בודדה כל גרם של הנאה 
מהדגמים לפשוטי העם ושמות כמו אלפא או פיאט שבזמנים הטובים עוררו 
מינית כל חובב הגה, כבר לא מבטיחים מאומה.  

למזלנו, עדיין קיים קומץ מכוניות קטנות (אבל לא קטנות מדי כמו אבארט 500), 
בתקציב הגיוני שנולדו בדיוק במטרה לספק אנשים מוזרים כמונו שאוהבים 
משום מה את את מטלת הנהיגה. בעוד שהגירסאות הרגילות שלהן פושרות 
כמו תה בן שעתיים, רנו קליאו, פיג'ו 208, אופל קורסה, סיאט איביזה, אלפא 
מיטו ומיני קופר (היחידה שגם גירסת הבסיס שלה מהנה) מציעות חבילות 
ספורט מתוגברות ומסוקסות. ויכוח של שני דורות, אבא ובן, על טהרת הנהיגה 
ומה צריך או לא צריך להיות באוטו, הביא אותנו לכביש הררי עם שתי מכוניות 
קטנות, ספורטיביות ו...אוטומטיות. בחרנו בצמד ספורטיביות שבכל מקרה 
קיימות רק בגירסתן האוטומטית. רנו קליאו RS CUP ומיני קופר S (למיני קיים 
דגם ידני אך לא בארץ). נכון, אפילו פרארי משתמשת היום רק בגיר אוטומטי, 
ומבטיח לכם שלא תדרשו גיר ידני במרצדס AMG סופר-חזקה אך במכוניות 
הצ'בק קטנות וספורטיביות הדבר נחשב לחצי טאבו. שתי המתמודדות שלנו 
בטוחות במאה אחוז שאין שום צורך בדוושה שלישית. לקחנו על עצמנו את 
העול וחיממנו מנועים כדי לבדוק האם גיר ידני אכן מיותר בעידן האייפון. 

רנו קליאו ספורט הראשונה נולדה בסוף שנות התשעים לאחר שדילגה על הדור 
הראשון של קליאו (למעט כמה אלפי מכוניות במהדורת וויליאמס מוגבלת) וישר 
קיבלה מקום של כבוד על פודיום הספורטיביות הקטנות, מאז היו עוד שני דורות 
משובחים ולכולם מכנה משותף; מנוע 2 ליטר אטמוספרי, משודך לגיר ידני 
בלבד. הדור היוצא של הקליאו ספורט היה מהנה ומהוקצע עד מאוד, עם 
שילדה מעולה, הגה בשרני ומנוע ספרטני אך לא היה להיט מכירות גדול 
בישראל מכיוון שהיה דל מאוד באבזור וצוייד בתא נוסעים אפור ומיושן.

במהלך אופנתי, קליאו החדשה החליפה את המנוע האטמוספרי לטובת אחד 
קטן יותר בעל מגדש והתיבה הידנית הוחלפה באחת רובוטית כפולת מצמד 
(ולא, אין אופציה לידני). בניגוד לקליאו הקודמת, החדשה מגיעה אך ורק 
בתצורת חמש דלתות פרקטית יותר אך סקסית פחות. לקחו לנו את מורשת 
הקרב ובתמורה העניקו לנו את עיצוב הפנים הצעיר והמשודרג של קליאו 
החדשה, והוסיפו לנו בורר מצבי נהיגה (רגיל, ספורט ומירוץ). קיימת גם אופציה 
לתצוגת נתונים כגון כוח ג'י, זמני הקפה ועוד, אבל היא לא מוצעת בארץ.
הקליאו התייצבה למבחן בגירסת קאפ שלה, עם ג'נטים 18 במקום 17 אינץ' 
בספורט הרגילה, מיתלים מוקשחים ב-30 אחוז ומונמכים בשלושה מילימטרים 
שלמים (תוספת של עשרת-אלפים שקל). שתי הגירסאות מצויידות בדיפרנציאל 
מוגבל החלקה ממוחשב (שפועל בעזרת הבלמים ולא בעזרת נעילה מכנית כמו 
בקונספטים דומים). 

על פניו מדובר באוטו מושלם. מורשת ספורטיבית עשירה, מערכות בידור 
עדכניות, מרחב לנוסעים ומראה עתידני. אז מה כבר יכול למנוע ממנו להצליח 
הפעם? מספיקה שהות של דקותיים בתא הנוסעים של הקליאו כדי להבין 
שמשהו רע עובר על מחלקת בקרת האיכות ברנו. סביבת הנהג כמעט זהה לזו 
של קליאו הרגילה, והתוצאה היא איכות נמוכה. שלל פלסטיקים מכרכשים, 
טריקת דלת חלולה וכפתורים משוחררים גורמים לנהג להרגיש כמו פיל בחנות 
חרסינה. לוח המחוונים לא קל להבנה במבט חטוף והספידומטר מוצג בצורה 
דיגיטלית בלבד. 

כאילו כדי לזרוע מלח על הפצעים, לאחר שלקחו ממנה את הגיר הידני התקינו 
רנו בקליאו בורר הילוכים מגושם, זול ולא נעים לתפעול. חלון הנהג אגב, הוא 
היחיד שעובד בלחיצה אחת (עדות מוחשית לשת"פ עם ניסן?). במצב הנהיגה 
הרגיל שלה, קליאו RS די שקטה ומאופקת, הגיר קצת מפקשש בעיר (בייחוד 
ברברס) ומיתלי הקאפ אמנם נוחים יחסית אך גם הם לא חפים מרעשים 
בנסיעה על בורות ובליטות. בהיותה מבוססת על מכונית די מרווחת יחסית 
לקטגוריה, גם בגירסה הספורטיבית יש 5 דלתות ובניגוד לרוב המתחרות היא 
מאפשרת הסעה נוחה של אנשים בגודל אמיתי במושב האחורי. 

לאחר שחשה את האכזבה שלנו היתה הקליאו נואשת להוכיח את עצמה 
במגרש הביתי שלה - כביש נהיגה מפותל אשר יאפשר לשילדה לפרוח. קצת 
על בורר מצב הנהיגה: מצב ספורט מזרז את פעולת המנוע והגיר ומפחית את 
התערבות בקרת היציבות, מצב מירוץ מבטל לגמרי את אותה בקרה אך הוא 
מתאפשר רק במצב תפעול ידני של הגיר, ומוסיף צפצוץ מעצבן המתריע 
כשמתקרבים לסוף מד הסל"ד (כמו באימפרזה STI של פעם, אבל הרבה פחות 
נעים). קיימת גם בקרת שיגור לצורך זינוק מהיר, אבל היא דורשת מספר 
פעולות כאילו מדובר בהכנות לשיגור טילים ועד שהיא נכנסת לפעולה - הבחור 
שבאיביזה קופה השכנה ברמזור כבר המשיך הלאה בחיים. 

במצב מירוץ תוקפת RS את עיקולי הכביש המגוון, שיודע לסחוט את האמת 
מכל שילדה ומנוע. הקצב מהיר וההרגשה בסדר, אבל ממש לא עומדת בציפיות 
הגבוהות שיצר הדור הקודם. הגיר הרובוטי לא ממש זורם עם הנהג בשום מצב 
נהיגה ומנוע הטורבו קצת חסר זעם. האוטו עצמו משדר תחושה הרבה יותר 
שמנה ונדמה שהוא קצת מרחף על גבי האספלט ולא ממש מחובר אליו כמו 
שמותר לצפות. בין עיקול לעיקול המהירות גוברת ורעשי הרוח מעלים שוב את 
הארומה הזולה של הצרפתיה הפושרת. 

בהבנה שהצרפתים קצת התבלבלו עם כל הקטע של ההנאה, יצאה מהפיטס 
ב-מ-וו קטנה עם בודי של מיני כדי להוכיח שהבליץ במונדיאל היה רק 
ההתחלה. מיני קופר החדשה מבוססת על פלטפורמה טריה לבית ב-מ-וו אשר 
תשמש את דגמי ההנעה הקדמית של המותג הבווארי (כן, בימר עם הנעה 
קדמית). הפעם יושב בפרונט מנוע גרמני אסלי במקום המנוע המשותף עם 
פיג'ו בדגם הקודם. השילדה החדשה ארוכה בעשרה ס"מ ורחבה בארבעה 
לעומת הקודמת והמיני כבר הרבה פחות מיני. הדבר היחיד שנשמר הוא 
העיצוב הייחודי. קופר החדשה יורדת לפרטים הקטנים באופן אובססיבי והנדסה 
מעוצבת למופת נמצאת בכל פינה, החל מגלגל ההגה ועד לפיית התדלוק.

נדוש ככל שיהיה, עיצוב המיני עדיין מצליח להעלות חיוך ומבט מרוצה על כל 
צופה, במיוחד בצבע צהוב-חלמון-ביצת-חופש עם נגיעות כרום מחמיאות 
שלבשה באלגנטיות מכונית המבחן. בניגוד לתא הנוסעים ברנו, סביבת הנהג 
במיני מיוחדת ומרשימה אך במבט ראשון עלולה מעט לאיים עם הקונסולה 
המרכזית המעוטרת בנורת לד עגולה, שניתנת לכיוונון לפי מצב רוח הנהג - 
החל בתאורת אווירה בשלל צבעי הקשת וכלה במד טורים שפועל בתיאום עם 
המנוע. גימיק מיותר לכאורה, אבל הוא מבליט מצויין את האופי הצעיר והשמח 
של המיני. אותו עיצוב חדשני לא מדלג על שום פריט בתא הנוסעים ובשילוב 
עם תצוגות ובקרות הלקוחות הישר מדגמי הדגל של ב-מ-וו, לא נופלת המיני 
באיכותה משום מכונית העולה כפליים. ההתרשמות מתעצמת כאשר משווים 
אותה, לקליאו שנראת כמו חיקוי סיני לקופר העמידה. 

בניגוד לקליאו, במיני לא תקבלו דלתות מאחור (דגם 5 דלתות של הקופר נולד 
בימים אלו ממש), אבל היא פחות צפופה מהדגם היוצא ואלא אם הנהג הולנדי, 
אפשר לדחוס בה ארבעה מבוגרים בנוחות סבירה. דגם הS  מצוייד במנוע
2.0 ליטר טורבו 192 כוחות-סוס וגיר אוטומטי קונבנציונלי (לפי מיני, הגיר יותר 
ספורטיבי מזה שבגירסת קופר הרגילה בעלת 136 כ"ס), עם מנופי שליטה 
מההגה. מכונית המבחן הגיעה עם חבילת PURE LED מיותרת לגמרי 
שהוסיפה לה - עבור 30 אלף שקל! - חישוקי 17 במקום 16 אינץ', גג שמש 
כפול ופנסי LED . 

בדומה לקליאו, גם מיני מציעה לנהג שלושה מצבי נהיגה: חסכוני, רגיל וספורט. 
בחירה במצב ספורט תעלה לוגו של המיני במסלול מירוצים על מסך 
המולטימדיה עם הכיתוב המבטיח maximum go-cart feel (הגיע המשיח!), 
פעולת המנוע והגיר מזורזת, ההגה נהיה ג'ינג'י עצבני וסאונד טוב מתחיל לצאת 
מהאגזוז בליווי בק-פיירים קטנים ומגרים. מיתלי המיני קשים (בחו"ל מוצעת 
אופציה של מיתלים אדפטיביים) ונוחות הנסיעה לא טובה במגרש המשחקים 
העירוני (אבל עדיין יותר סבירה מזו שבמכוניות כמו מיטו תלתן-ירוק ואופל 
קורסה OPC). למרות שהיא יותר קשיחה מהקליאו - כן, גם מגירסת קאפ 
המוקשחת - משדרת קופר S מוצקות ועמידות מרגיעה על פני מהמורות, בניגוד 
לרנו שמאיימת להתפרק וגורמת לנהג נקיפות מצפון.

קאט דה בולשיט. בכביש הדורשני, המנוע וגיר 6 המהירויות של המיני עובדים 
בצורה נהדרת, כמעט טוב כמו הגיר 8 מהירויות המדהים של ב-מ-וו וקופר S 
מוכיחה שהיא ממש לא אוטו לקוסיות. במצב ספורט ההגה זריז בצורה 
שמתאימה לעיקולים איטיים או לכיכרות העיר אך במהירות גבוהה צריך 
להתרגל לנשיכה המפתיעה שלו. מזל שבקרת היציבות ניתנת גם לניתוק חלקי 
ולא רק מלא. לא לוקח למיני הרבה זמן לברוח מהקליאו והנהג מתוגמל בפידבק 
מהשילדה אך פחות מההגה, שנותן תחושה שהוא קצת מזוייף. במהירות 
גבוהה נהנים מחסרונו של רעש הרוח המטריד בקליאו אך הבידוד הטוב מעלים 
איתו כמעט לחלוטין את סאונד המנוע, ממנו נהנים במהירות נמוכה. 

על גבעה סמוכה, עומדת לה וצוחקת תיירת צנועה בשמלה לבנה. "לא צריך 
צבע צהוב בוהק של פורמולה 1 כדי ליהנות, ומה הקטע עם הגיר חבר'ה?" 
צועקת לעברנו פורד פיאסטה ST. לפי מקורות זרים זו מלכת הקטגוריה הבלתי 
מעורערת אך היא לא נמכרת בישראל, אחת מתוך שתיים בלבד שהגיעו בייבוא 
אישי הופיעה כאורחת המבחן, כדי שלא נחשוב לרגע שמצאנו תחליף לנוסחה 
הקלאסית הוותיקה, שלא מוותרת על גיר ידני.

בעזרת רגל שמאל שכמעט שכחה כבר מה תפקידה, מטפסת פיאסטה במעלה 
סולם ההילוכים תוך התרברבות בסאונד מנוע, שמתוגבר באמצעות צינורית 
השולחת את גלי הקול לתוך הקוקפיט הישר ממערכת הפליטה. אין מצבי נהיגה 
ואין מערכות שיגור, בקרת היציבות מתנתקת ו-ST נכנעת לנהג כמו גור כלבים 
השוכב על גבו. הרמוניה מושלמת בין הסרן האחורי לטוסיק, הגלגלים הקדמיים 
לידיים והמנוע לאוזניים מאפשרת לאדם להתאחד עם המכונה ולרקוד על 
האספלט בדיוק כמו בסיפורים אודות אותן מכוניות אייקוניות מהעבר. נכון, 
ההגה החשמלי לא מספק פידבק כמו הגה חסר תגבור בשנות השמונים או הגה 
הידראולי בשנות התשעים, אבל השילדה והגיר מפצים על הפער. מנוע הטורבו 
1.6 ליטר מעט חלש מזה שבצמד האוטומטיות ומפיק 182 כ"ס בלבד, מה 
שגורם לפיאסטה להשתרך מעט מאחור, אבל למי אכפת. המטרה  - שנוטה 
להישכח אצל יצרנים הנלחמים על שיאי מהירות דביליים בנורבורגרינג - היא 
הנאה ולא מהירות הקפה. ובתחום החושני הזה עושה פיאסטה למיני ולקליאו 
בדיוק מה שעשתה אחותה הגדולה פוקוס ST לגולף GTI. 

אבל רגע, חכו שניה לפני שאתם רצים להזמין אחת בייבוא אישי. פיאסטה 
אמנם מחליפה את קליאו הקודמת בתור מלכת הנהיגה אך תפסה את גם 
מקומה בחטא המקורי; סביבת נהג פרימיטיבית, אפרורית והנדסת אנוש 
כושלת. כאשר לא מרוכזים בכביש ונלחמים על אחיזה, פיאסטה ST היא מקום 
די מבאס לבלות בו, אפילו עם מושבי ריקארו נהדרים (אופציה). ואולם, פיאסטה 
הצליחה לחדור לליבנו ואין ספק שלאותן שעות ולאותם קילומטרים של נהיגה 
אמיתית היינו בוחרים בה מתוך השלוש (היא גם זולה ב-25 אלף שקל 
מהקליאו). חבל שבתור אוטו ליום יום היא לא מספיק מעודנת ומסבירת פנים, 
מה שמשאיר את מיני קופר S בעלת היופי והאופי לחטוף את הכתר ולטוס 
לעבר האופק. 

משפט אחרון על צריכת הדלק. גיר אוטומטי מיושן כמו במיני הוא שתיין גדול 
לעומת הרובוטי שבקליאו, לא? לא; המיני והפיאסטה שתו בדיוק אותה כמות 
דלק, בעוד שהקליאו צרכה כמעט 25 אחוזים יותר בנזין בכל שלבי המבחן. 
אפילו במשאבה מגיע למיני צל"ש. 

באופן אישי 
- אייזיק דוידוביץ' -  
יום שכזה, של כבישים מפותלים ורעם מנועים הבוקע מאגזוזי הגירסאות 
החמות של מיטב היצרנים האירופאיים, לא יכול להיות רע. גירסאות שהן יותר 
מסתם סופר-מיני יעילות וחסכוניות: יותר חזקות, יותר הדוקות, יותר מאובזרות.  
המשימה שלי היא לבחור באחת מהשלוש - איזו מהן, אישית, הייתי לוקח ונוסע 
איתה לעבר השקיעה? 
קליאו ספורט היא מכונית פרקטית. יש לה חמש דלתות, נוחות נסיעה לא רעה 
והתנהגות מהנה. מאידך, הגיר הרובוטי איטי ואינו רהוט, האיכות הכללית 
בינונית והתחושה מעט זולה. בצבע צהוב, עם חישוקים שחורים וקאליפרים 
אדומים, גירסת קאפ של קליאו ספורט נראית קרבית ומעניינת, עד שמסיטים 
את המבט לכיוונה של מיני קופר S .
בגוון צהוב מעט כהה יותר, קופר נראית לא פחות ממעולה ואם התעלמתי קודם 
מעיצוב הפנים ברנו, זה רק מאחר שבמיני המושג עיצוב מטפס לרף גבוה 
בהרבה. יצירתיות לצד הקפדה על הפרטים הקטנים הוא שם המשחק במיני. 
המיני גם נותנת תחושה הדוקה ומוצקה יותר, אם כי לא על חשבון נוחות 
הנסיעה. יכולת הפנייה שלה מדהימה - הפניית קלה של ההגה והמיני פונה 
בחדות. הגה מהיר, אולי מהיר מדי. גם יחידת הכוח מצויינת; המנוע נענה לכל 
פקודת מצערת ובכל תחום סל"ד מתבקש. תיבת ההילוכים הפלנטארית מהירה 
ואחוזת תזזית, במובן החיובי של המילה.
אבל בסופו של יום עמדה לה בצד פורד פיאסטה לבנה, שלמעט המושבים 
הספורטיביים היפים לא התהדרה כלל בנוצות ובקישוטים. בצניעות של רכב 
ליסינג  ועם גיר ידני קלאסי (ומצויין), כבשה הפיאסטה הזו את ליבי עם כל 
עיקול שחלף בכביש. היא אמנם לא הכי חזקה, לא מרשימה את העוברים 
ושבים, לא משוויצה. פיאסטה ST פשוט מאוזנת ובכל המובנים. כך אני אוהב 
אותן.