טור העורך

הוקם על ידי רוני אהרנוביץ' 1951-2021 נטקאר בפייסבוק
טור העורך
היי הג'יפ
הגל הראשון באופנת הג'יפים לא התחיל עם ג'יפונים
נכון לתמיד
נו, אז מה קונים?
מי הכי נמכרת, למי יהיה שוק, מי תהיה אמינה ומי בטוחה
רצח באוריינט
המלחמה בתאונות: עם הנהגים, לא נגדם
מכונית המאה
התחרות הרשמית - והבחירה שלי
מירוץ ירוק - חסכון בדלק
25 ק"מ לליטר? אכן
בראנז'ה
מותו של 'אוטו מגזין'
עיתון כותב לקוראיו - פרסומון למפרסמיו
עיתונות או יחצנות
המדריך הבלתי מצונזר לקריאת 'מבחן דרכים' בעברית
ההשקה
בווידאו זה נשמע יותר טוב
לידיעת באי אוטומוטור
'עיתונות הרכב' משת"פית עם האמרגן הנוכל
השקות רכב בחו"ל
גם למכוניות עושים פרמיירה
תחקירים
סקר: עמדת היצרנים בנושא הגה חשמלי
ההסברים והתירוצים: קלות החניה גוברת על חדוות הנהיגה
NCAP - ניסוי הריסוק נכשל במבחן
הארגון מסרב לגלות איזה יצרנים משלמים לו עבור הניסוי
יקחו לך את הרשיון
שמאלנים, נמאסתם (אבל לא על המשטרה)
מלחמתי בשודדי הנתיב המהיר וב'קורס לנהיגה מונעת' חוזרת לכנסת
אוננות והתנצלות בכנסת (אהרנוביץ VS חוטובלי)
נסיון לסכל חקיקת תעבורה דרקונית
להעיף את מארבי המהירות מהשוליים
מלכודות הלייזר בשוליים לא חוקיות ומסכנות את חיינו
בג"ץ ועצומה
בעד העלאת המהירות, נגד מצלמות המהירות
מקומון
התנצלות
גם השנה אני לא מפרסם נתוני מכירות
טור אורח. עיר בלי כבישים
עיר לא צריכה כבישים
חישוקים וצמיגים, אלפא וחרטא, כתבתבים ויבואנים
מקבץ סצינות משוק הרכב המקומי
טור אורח. פ"ח וצבע
גם אני נפלתי בטרייד-אין
שודדי הנתיב המהיר
מכת מדינה מעצבנת ומסוכנת. והמשטרה? מתעלמת
אג'נדה
קורונה? מולטימדיה סלולרית מסוכנת יותר
סכנה ברורה ומיידית
תפחדו – ותבחרו: אריאל או ישראל
תובנות של ערב בחירות
עיר ללא חניה
תכנית תנועה וחניה חדשה לתל-אביב
תערוכות רכב ז"ל (ומי יורשת אותן)
הספד על התערוכות הגדולות, שעל במותיהן נפלתי חלל
בחדר הלידה של המכונית האוטונומית
עדות ראיה מכנס היסוד לתכנית רצח המכונית, 1986
וישמן ישורון
מדור לדור הולכות המכוניות ומתנפחות
מסמך. הקשר שלי עם מימרן
התרומה של מימרן לא היתה כסף, אבל שווה יותר ממה שקיבל נתניהו
הולך ופוחת הדור
10 מכוניות מקוריות, שהמחליפות שלהן ניתקו את השושלת
סליחות
הפאקים שמקלקלים לנו את המכונית המודרנית
בטיחות? הצחקתם אותם
דרושים: מכונית המנטרלת סלולארי וחגורות באוטובוס
ינואר 2017
ה ת נ צ ל ו ת
גם השנה אני לא משתתף באורגיית נתוני המכירות



רועה – אין, והעדר א ח ד ! כל התשוקות שוות; כולם שווים. כל השונה 
בשאיפותיו, הולך מרצונו לבית משוגעים (
פרידריך ניטשה, 'כה אמר 
זראטוסטרה')


האתר הזה אינו מפרסם נתוני מכירות רכב, לא חודשיים ולא שנתיים. ולא
במקרה. התפקיד שלו אינו לעודד או לשרת תרבות עדר, אלא לתת לך
מידע וביקורת אשר יאפשרו לך לבחור במוצלחת שבין המכוניות המתאימות
לך. במוצלחת, לא במצליחה. לא, זה לא אותו הדבר.

איך מוכרים לנו את מאזדה 3? כמו את לאנטיס, אבל ביתר בקלות. 
בקלות, לא כי ה-3 יפה יותר ונוסעת טוב יותר; בקלות, כי היא היורשת של 
המכונית הנמכרת ביותר בישראל. ממשיכת דרכה.
ההשקה המקומית של מאזדה 3 נערכה בסופרלנד, ראשון-לציון. נכח בה כתב 
"הארץ" , שגיא גרין, שדיווח לקוראיו: 
לאנטיס היא המכונית הנמכרת ביותר בישראל. סוד ההצלחה, כפי שניסח 
זאת איש שיווק נמרץ, בחולצת פולו אדומה, בכמעט-צווחה באזני לקוח 
פוטנציאלי – 'עשרה אחוז מהשוק, אתה קולט מה זה?'
(המפתחות בחוץ, 
19.9.03).


לא יכולתי שלא להיזכר בכתבה שפורסמה באתר הזה ביום לידתו, ספטמבר 
1996:
                                     "
בישראל, לקנות אוטו שונה מ'מה שהולך היום הכי חזק בשוק' , זה יותר 
מאשר לצאת פראייר: זה הדבר הכי קרוב להצהרה על נכונות להיקבר מחוץ 
לגדר. 
- 'אנחנו מוכרים הכי הרבה מכוניות!' מכריז יבואן פלוני במודעות שלו.
- 'שטויות! המכונית שלנו מס' 1 במכירות,' מגיב המתחרה.
- '120,000 ישראלים לא טועים(...),' נותן השלישי את הקונטרה שלו.
מה הם מנסים לומר לך בפרסומות האלו? שדגם מסויים, שהם מציעים, 
מתאים יותר לצרכים האינדיווידואליים שלך? שפופולאריות היא מדד בדוק 
ותקף לאיכות? שהשכן שלך מבין יותר ממך, ואם הוא קנה - סימן שזה טוב 
גם עבורך? שבינכה אין לך מושג במכוניות - וחבל על המאמץ לשכנע אותך 
בצורה עניינית ואינטליגנטית?

לא, המסר הוא במישור אחר לגמרי: כת המאמינים שלנו הכי גדולה - בוא 
הצטרף אליה! ומאחר שהדת היהודית סולדת מפעילות מסיונרית, אפשר 
לתת לזה ניסוח מחודד יותר: מה, אתה לא רוצה להיות שייך לעדר? 

ביקור באולם התצוגה של משפחתית פופולארית יכול ללמד הרבה על 
הפסיכולוגיה החברתית של העדר. קליינטים מתלבטים בקול בחברת אנשים 
אותם לא פגשו מעולם. מה שהם מחפשים אינו מקור מידע מוסמך: הם 
מחפשים חיזוקים. אחרי הכל, הם לא היו מגיעים למקום אם לא היו שומעים 
שזה היום הקונצנזוס. המצטופפים באולם התצוגה משדרים אותות מצוקה, 
שמזכירים מפגש היכרות של קבוצת תמיכה.
                                       
"

העשרה-אחוז-מהשוק הוא רק אחד מסודות הצלחת הלאנטיס אותם מונה 
גרין. אבל אין ספק שהוא העיקרי שבהם – ונרכש הודות למדיניות שיווק 
אגרסיבית לציי-רכב. ליסינג תפעולי. מר ישראלי לא יודע שמכונית X הועפה 
לחברות השכרה בשבוע הראשון לנחיתתה ב-18 אחוז הנחה + חבילת 
שירות. הוא רק קורא בעיתונות נתוני מכירות מרשימים ומבין שזה להיט 
הסטרי. זה מה שהולך היום בשוק. זה עמוד האש של העדר.

היום כבר לא צריך ביקורת. מי צריך את דעת המומחה כשאפשר לקבל את 
קול העם. "המבחן של המדינה" אינו מבחן אלא סקר. הוא "שואל את אזרחי 
ישראל"
, שקבעו: ליסינג תפעולי זה אלדן, משאיות זה וולוו, קניית ומכירת 
רכב יד-שניה (לא מהשכרה) זה אוטו-סנטר (כי בקניית רכב מהשכרה זוכה 
דווקא אלדן), והזוכה בקטגוריית רכבי פנאי עירוניים הוא איסוזו רודיאו.
עכשיו, ברור שנשאלי הסקר בדקו את כלל דגמי המשאיות ובחרו בוולוו, ניסו 
את כל חברות הליסינג, מכרו וקנו מכונית דרך כל הסוחרים וטיפסו על 
מדרכות הכרך בכל "רכב פנאי עירוני" שנמכר בארץ. אחרת, כיצד השכילו 
לענות לסוקרים?

בפרסום ששלחו אלי לאחרונה יבואני טויוטה אני מגלה, ש"המבחן של 
המדינה"
– שמשום מה מזכיר לי את אותו פרס "המוצר הנבחר" - כבר אינו 
לבד. הצטרף אליו "העיתון של המדינה" – והתוצאות, מספרים לי טויוטה,
היו ידועות מראש.

מוסף ממון של "ידיעות אחרונות" ערך "בדיקת שוק השוואתית" בין קורולה 
לבין לאנטיס. בבדיקה נבחנה – אתם יושבים? – "מידת הפופלאריות
בישראל של כל אחת מהמכוניות הללו לעומת רעותה"
– ולהלן המימצאים
כפי שמצטטים טויוטה:
איזו משתי המכוניות מעדיפים הישראלים? – קורולה.
נשים לעומת גברים? – שני המינים מעדיפים קורולה.
רווקים מול נשואים? – נשואים מאוד אוהבים קורולה, אצל רווקים הפער הוא 
של 0.3 אחוז בלבד לטובת הטויוטה.
צעירים בהשוואה למבוגרים? – צעירים קורולה בקצת, מבוגרים קורולה 
בהרבה.
ירושלים מול תל-אביב? ירושלים ללאנטיס, ת"א לקורולה.
5 אחוז "אהבו את שני המותגים" באותה מידה, 17.2 אחוז הוציאו את עצמם 
מכלל עמישראל והצהירו שהם "לא אוהבים אף אחד מהם". 
לא הובהר מדוע טרח מישהו לערוך סקר שכזה וגם לא ידועה בקיאות הנשאלים.
אישית, אגב, הייתי שמח לקרוא את תשובות הנסקרים לשאלה הכי מסקרנת -
איך לעזאזל התאהבת בלאנטיס.

מה שהאספסוף למד להאמין בו ללא טעמים, מי יצליח בעזרת טעמים – 
להפריכו (
פרידריך ניטשה).


(פורסם במקור בנטקאר, ינואר 2003)