טור העורך

נטקאר בפייסבוק
טור העורך
שמאלנים, נמאסתם (אבל לא על המשטרה)
מלחמתי בשודדי הנתיב המהיר וב'קורס לנהיגה מונעת' חוזרת לכנסת
נכון לתמיד
לה-מאן 24 שעות
היום הארוך ביותר
נו, אז מה קונים?
מי הכי נמכרת, למי יהיה שוק, מי תהיה אמינה ומי בטוחה
רצח באוריינט
המלחמה בתאונות: עם הנהגים, לא נגדם
מכונית המאה
התחרות הרשמית - והבחירה שלי
ראלי - קולין מקריי
PlayStation ושעון החול
מירוץ ירוק - חסכון בדלק
25 ק"מ לליטר? אכן
SAVE F1
התכנית המלאה להצלת פורמולה 1
פאריז-דקאר
ההרפתקה המוטורית האמיתית האחרונה
F1 - איירטון סנה
בן-תמותה
אינדי 500
ראש בקיר
בראנז'ה
מותו של 'אוטו מגזין'
עיתון כותב לקוראיו - פרסומון למפרסמיו
עיתונות או יחצנות
המדריך הבלתי מצונזר לקריאת 'מבחן דרכים' בעברית
ההשקה
בווידאו זה נשמע יותר טוב
לידיעת באי אוטומוטור
'עיתונות הרכב' משת"פית עם האמרגן הנוכל
השקות רכב בחו"ל
גם למכוניות עושים פרמיירה
תחקירים
סקר: עמדת היצרנים בנושא הגה חשמלי
ההסברים והתירוצים: קלות החניה גוברת על חדוות הנהיגה
NCAP - ניסוי הריסוק נכשל במבחן
הארגון מסרב לגלות איזה יצרנים משלמים לו עבור הניסוי
יקחו לך את הרשיון
אוננות והתנצלות בכנסת (אהרנוביץ VS חוטובלי)
נסיון לסכל חקיקת תעבורה דרקונית
אשמתם, בגדתם
מי מתנקש בחיינו, דוחף ידו לכיסנו, מתנכל לחופש שלנו
להעיף את מארבי המהירות מהשוליים
מלכודות הלייזר בשוליים לא חוקיות ומסכנות את חיינו
בג"ץ ועצומה
בעד העלאת המהירות, נגד מצלמות המהירות
מקומון
התנצלות
גם השנה אני לא מפרסם נתוני מכירות
טור אורח. עיר בלי כבישים
עיר לא צריכה כבישים
חישוקים וצמיגים, אלפא וחרטא, כתבתבים ויבואנים
מקבץ סצינות משוק הרכב המקומי
טור אורח. פ"ח וצבע
גם אני נפלתי בטרייד-אין
שודדי הנתיב המהיר
מכת מדינה מעצבנת ומסוכנת. והמשטרה? מתעלמת
אג'נדה
בחדר הלידה של המכונית האוטונומית
עדות ראיה מכנס היסוד לתכנית רצח המכונית, 1986
וישמן ישורון
מדור לדור הולכות המכוניות ומתנפחות
מסמך. הקשר שלי עם מימרן
התרומה של מימרן לא היתה כסף, אבל שווה יותר ממה שקיבל נתניהו
פצאל זה לא ישראל
עוד פעם משתמשים בחובבי המירוצים המורעבים למטרה פוליטית
הולך ופוחת הדור
10 מכוניות מקוריות, שהמחליפות שלהן ניתקו את השושלת
סליחות
הפאקים שמקלקלים לנו את המכונית המודרנית
בטיחות? הצחקתם אותם
דרושים: מכונית המנטרלת סלולארי וחגורות באוטובוס
אפריל 2004
לידיעת באי אוטומוטור
סיפור אחד, כמה הרהורים, וארבע קושיות עם פרוץ תערוכת פסח

  

אפילו הלוגו של אוטומוטור הוא גניבת דעת, פלאגיאט (מתערוכת פריז)

תגיד, שאלה המראיינת את יוסי שריד, לא כדאי לכם לרדת עכשיו מעניין 
השוחד, לשתוק - ולתת לראש-הממשלה להשלים את הנסיגה מעזה? 
אני יכול לסלוח לך על השאלה, היתה התשובה; היא מאפיינת את אווירת 
פשיטת הרגל המוסרית הפושה היום בחברה הישראלית. 

לא יכולתי שלא להיזכר בדיאלוג זה למראה מתקפת היחצנות הבלתי מרוסנת 
של אתרי הרכב לתערוכת אוטומוטור. כאילו שתוצג שם איזו מכונית שעוד לא 
נלעסה לעייפה בהזדמנויות קודמות. אפילו מכונית ראלי כושלת, אשר יצרנה 
הצ'כי הזדרז להושיב על הספסל בטרם תנחיל לו בזיונות נוספים, שודרגה 
לרמת אטרקציה. שירותי יחצנות שקופים לתערוכה - או ליבואנים המציגים בה? 
האם זה משנה?

ולמה פסול לקדם תערוכת מכוניות מקומית? בלי קשר לשאלת העיתונות 
כיחצנות, הרי שעקרונית זה לגיטימי בדיוק כמו לסגת משטח כבוש. אבל כאשר 
את התערוכה מארגן אחד דורון גילר, זה בדיוק כמו לאפסן את היושרה ולשת"פ 
עם נבחר ציבור שסרח, כי זה "כדאי". 

באחת מפגישותיי האחרונות עם אברהם פורת המנוח, שבו ועלו שניים מן 
הנושאים עליהם הרבינו לשוחח, אתיקה ואווירונאוטיקה. הפעם, לשם שינוי, 
התחברו השניים. המטוס הפרטי הכי יקר בארץ, סיפר לי פורת, שייך למיודענו 
גילר. והוסיף מייד: מה שמביא אותנו שוב לסוגיית רשע-וטוב-לו. עם כל אהבתו 
למטוסים, פורת לא היה מתחלף איתו. 

לטובת הדור שלא ידע את דורון, מובא להלן ציטוט מטור העורך שפירסמתי 
במגזין 'אוטו' המנוח לקראת תערוכת אוטומוטור 1992:
"תערוכת המכוניות הנערכת בשנים האחרונות בתל-אביב נמאסה עלינו עוד לפני 
שמתה, והיא מתה כבר בפעם הראשונה. אמנם עדיין לא קברו אותה, אבל 
צחנת הפגר כבר בלתי נסבלת. גם השנה תנסה אוטו-מוטור-ושטות למשוך את 
משועממי פסח. השנה אנחנו כבר לא נהיה שם.

"ראיתי כבר תערוכות מכוניות מכל מיני סוגים. אבל רק התערוכה בתל-אביב 
תוכנתה בסגנון יריד ההבלים של אדם ומעונו: תבטיח לאנשים הרים וגבעות, 
תן להם הרבה רעש וצפיפות, דוחק וזיעה – ואתה על הסוס... זה מה שכתבתי 
בטור זה אחרי התערוכה הראשונה, שנערכה באפריל 1989:

'הכוכבת הראשית, זנדר ויז'ן, תוארה כ'מכונית העתיד'. לא רע בשביל 
מכונית קיט שנועדה להפגין את יכולתו של יצרן הספוילרים הגרמני בעיצוב 
וקימור פייברגלאס... מארגן התערוכה לא עמד בדיבורו ולא הביא אף מוצג... 
כשנוכחנו לדעת, זמן קצר לפני התערוכה, שמכל הבטחות המארגן לא נשאר 
הרבה, החלטנו להחליף את הדוכן הצנוע המתוכנן שלנו בדוכן בו יהיה לקהל גם 
מה לראות... מהתגובות שלכם הבנתי, שהצגת אלופת העולם במירוצי ראלי 
ואלופת אירופה במירוצי טורינג הוסיפה משהו לתערוכה הפושרת הזאת 
(בדוכן 'אוטו' הוצגו אז לנצ'יה דלתא HF אינטגרלה וב-מ-וו M3). 


'המינוח פושרת במקום הונאה היה מעודן בהתחשב במה שלא היה לראות 
בתערוכה ההיא, אבל חשבתי שצריך לתת לתערוכה צ'אנס נוסף. בתערוכה 
הבאה כבר הצגנו בדוכן של 'אוטו' מכונית פורמולה 1 של פרארי, אבל אז גם 
הבנתי עם מי יש לנו עסק. אם את הביטוי "מכונית העתיד" בהקשר של הזנדר 
ויז'ן ייחסתי לבורותו של המארגן בתחום המוטורי, באה התערוכה השניה 
והבהירה לי שיש כאן עסק עם נוכל. לאותה תערוכה הובאו שלוש מכוניות קיט 
– מרכב פייברגלאס מגושם על בסיס של פורד אסקורט או פולקסווגן חיפושית. 
האחת, סטרה, כונתה על-ידי המארגן "מכונית העתיד", ועל שתי אחיותיה, 
איגל ונובה, נאמר שמחירן עומד על 6 ספרות. לא הרבה, רק פי 100 ממחירן 
האמיתי. הישראלי אוהב מכוניות יקרות, והביטוי "מכונית מיליון הדולר" זכה 
לכותרות שמנות בצהרון המשוטה.

'האמת היא, שלא הייתי צריך להיות מופתע. אילו הייתי קורא את טורי הרכילות 
הייתי יודע, שאותו אמרגן הוא גם זה שהצהיר שכוכבת הקולנוע בריז'יט בארדו 
תגיע לתערוכת כלבים שאורגנה על-ידו. רק שהוא שכח להודיע על כך גם 
לגברת בארדו.

'לתערוכה הבאה הביאו יבואני אלפא את זגאטו, מכונית מעניינת כשלעצמה. 
אבל פעם נוכל – תמיד נוכל, והמארגן שוב לא יכול היה להתאפק; המלה זגאטו 
עובדת על שטט הירידים המצוי הרבה פחות טוב משילוב צמד המילים "מיליון" 
ו"דולר"... הפעם שורבב לניפוח המחיר גם שמו של יבואן פיאט, והצהרון שחטא 
בפרסום מקדים ומטעה לתערוכה כבר היה חייב לדווח על ההטעיה.

'לקראת התערוכה האחרונה שוב שמענו הבטחות מצוצות מן הכספת. אישית, 
התנגדתי שנחזור לקחת חלק בביזיון, אבל מנגד עמד אתגר גדול: להביא לארץ 
מכונית תצוגה אמיתית, חדישה ומרתקת, מהסוג המככב בתערוכות בחו"ל. 
מארגן התערוכה הבטיח, כמקובל, לקחת על עצמו את מימון הובלת וביטוח 
מכונית שכזאת. לאחר קשיים לא מעטים הצלחנו להשיג את האישור המיוחל 
להבאתה לארץ של מכונית תצוגה חדשה מתוצרת פינינפארינה. הפעם, 
חשבתי, יוכלו חובבי הרכב לטעום משהו מהניחוח של תערוכה אמיתית. אבל, 
זמן קצר לפני התערוכה, שוב התברר שאין כיסוי להבטחות המארגן:
בינתיים התברר לי, שפיג'ו מביאים מכונית תצוגה, ומספיק לי גימיק אחד
בתערוכה.

'כשאמרגן תערוכת מכוניות מתייחס אל מכונית תצוגה של פינינפארינה כאל 
"גימיק", כשמכונית קיט מתוארת כ"מכונית העתיד", כשמשחק וידאו פשוט 
זוכה לתואר "סימולטור", כשמכונית סדרתית במחיר של מיצובישי מוצגת 
כמכונית נדירה שעולה כמו וילה בכפר-שמריהו, כשצריך להפעיל מרפקים רק 
כדי להציץ במכוניות שאפשר לשבת בהן בנחת – ובחינם – באולם התצוגה, לא 
פלא שהקהל שהגיע לתערוכה האחרונה היה מהסוג שלא מעניין אותנו.

'אפשר לעבוד על אנשים אינטליגנטיים פעם אחת, אולי אפילו פעמיים, אבל לא
שלוש. אז אנחנו, כמו הקהל שמכוניות מעניינות אותו, לא נגיע לאוטומוטור 1992.
אין לנו שום עניין בעסק עם נוכל בלי סגנון או בסוג הקהל אשר יתפתה לבוא
ליריד הבאסטות שלו. הגיע הזמן לקבור את הגוויה הרקובה.'

עד כאן ציטוט מתוך 'אוטו' 75, אפריל 1992. ועכשיו 4 קושיות:
- האם "עיתונות הרכב" המקומית אינה יודעת מי זה דורון גילר? 
- האם גם היא, כמו הקהל שלה, סובלת מזכרון קצר
- מה מניע עיתונות להיפוך תפקידים של החלפת ביקורת ביחצנות?
- מה המסקנות שלכם מהסיפור הזה?