להעיף מארבי מהירות מהשוליים בג"ץ אמנם הכשיר את מצלמות המהירות, אבל משטרת התנועה
משתמשת גם באמצעי לא חוקי המסכן את חיינו: מארבים בשוליים.
האם גם כאן נדרשת עתירה לבג"ץ?
מה מסוכן יותר – לגוף, לא לרשיון: מאזדה 3 אזרחית החונה על השול בניגוד
לחוק או סקודה אוקטביה משטרתית החונה באותה צורה? התשובה ברורה.
משטרת התנועה מזכירה לי את החוצפן שחירבן ליד הדלת וצלצל לבקש נייר
טואלט. להלן ציטוט ידיעה לא טריה אך עדיין אקטואלית:
"משטרת ישראל קיימה היום דיון בנושא ההרוגים הרבים בשולי הדרך בשנה
שעברה. לפי נתוני אגף התנועה במשטרת ישראל, 67 אנשים נהרגו בשנה
החולפת בשולי כבישי ישראל. מדובר בחלק גדול, 12 אחוזים, מכלל ההרוגים
בשנה שעברה בכבישי ישראל. את הדיון יזם מפקד משטרת התנועה, ניצב
יעקב רז, ונטלו בו חלק מפקדים וקצינים במשטרת התנועה וגם נציג הרשות
הלאומית לבטיחות בדרכים. בין ההחלטות שהתקבלו בדיון: הגברת האכיפה
בנושא, דבר שיקרה החל ביום ראשון הקרוב."
במקביל ל"הגברת האכיפה" פצחה הרשות לבטיחות בקמפיין בנושא. יופי.
אז מותר היה לצפות, שלאור הנתונים המאלפים יסולקו מהשוליים ניידות
מתנ"א החונות עליהם לצורך הפעלת מארבי מהירות בעזרת לייזר (ממל"ז)
ורדאר נייח (מולטנובה), נכון? כן, בטח.
בזמנו הכרזתי על קמפיין "עידן הפרטיזן" שקרא לציבור הנהגים להשיב מלחמה
ולהתלונן על שוטרים שמקימים מארבי מהירות על השוליים. חנייה על שולי
כביש מהיר, ראשי או איזורי אינה רק מסוכנת; היא גם מהווה עבירת תנועה.
במקביל השגתי הסכמה של ח"כ אהוד רצאבי (שינוי) להגיש הצעת חוק פרטית
להעלאת המהירות. כשהתכנית הגיעה לשלבים מתקדמים, ביקש רצאבי
הפוליטקאי להקפיא את המאבק החוקי במשטרה. לבסוף קיבל הוא עצמו
ברכיים קרות וירד מהנושא, מתוך מחשבה שקידום חוק הספורט המוטורי יעשה
אותו פופולארי יותר.
מקרה שקרה לי לפני שבועיים, הזכיר לי את המאבק ההוא. בשובי מנסיעת
שטח נחמדה בנחלי הצפון (הזורמים!), ליד מאגר המים של המוביל הארצי,
הבחנתי במארב לייזר שהתמקם במסלול הנגדי. המדובר בכביש 77 אשר שופץ
והורחב לאחרונה והפך לכביש מהיר דה-פאקטו: שני נתיבים בכל מסלול, גדר
הפרדה מבטון בין המסלולים, שוליים סלולים ורחבים, מעקה מתכת בשולי
השוליים, אספלט דנדש ומסומן היטב. רק קיומם של צמתים מותיר אותו תחת
הגדרת כביש ראשי ולא מהיר (אגב, בהמשכו מערבה הוא הופך לכביש 75
שהמהירות המותרת בו הועלתה ל-100 קמ"ש במקום 90 הודות להגשת
העתירה לבג"ץ נגד מצלמות המהירות הדיגיטליות).
ביקשתי מהנהג לבצע פניית פרסה ולעצור לפני הניידת, כדי שהיא תשמש לנו
מגן פלדה, מין "נוהל שוטר" אם תרצו. ביקשתי מהשוטר שיזיז את הניידת
מהשול, ואת הדיאלוג בינינו אתם יכולים לראות בסרטון הזה.
מאחר שהשוטר סירב להיעתר לבקשתי, הגשתי נגדו תלונה במשטרת התנועה.
היום שלחתי מכתב לראש אגף תנועה, ניצב ברונו שטיין, ובו העתק התלונה
ודרישה שמשטרת ישראל תורה לשוטריה לחדול לאלתר מהנוהל הנפסד,
המסוכן והלא חוקי של החניית ניידות מתנ"א על שולי כבישים מהירים, ראשיים
ואיזוריים במטרה להציב מלכודות לנהגים העוברים על המהירות המותרת.
כמו כן ביקשתי מניצב שטיין ששוטריו יחדלו להפעיל את הממל"ז כשהרכב
הנמדד נמצא עדיין בעיקול (המארב הנ"ל מוקם ממש ביציאה מעיקול וקרן
הלייזר שוגרה לפני שהרכב הנמדד יצא לישורת), מאחר שצורת מדידה זו
יוצרת עיוות בקריאת המהירות ועומדת בסתירה להוראות התפעול של היצרן.
להלן העתק המכתב, הכולל גם את העתק התלונה נגד השוטר:
האם המשטרה תעמיד לדין את שוטר התנועה דני חינגה? בקרוב נדע.
האם השכל הישר של הניצב שטיין, שזה עתה מונה לתפקיד, יגבור על תאוות
דו"חות המהירות הבלתי מרוסנת, שהורישו לו קודמיו? עד סוף חודש יוני נדע
את התשובה.
במידה שהתשובות שאקבל לא יניחו את דעתי, ייתכן מאוד שהן יידרשו להניח
את דעתו של בג"ץ. בכל מקרה, המערכה השניה במלחמה נגד אכיפת
המהירות הצינית, המיותרת והפרועה שמנהלת נגדנו משטרת התנועה – יצאה
היום לדרך.