אופל אסטרה הפושרת היא 'מכונית השנה' באירופה –
אז כמובן שמכונית אחרת ראויה יותר ממנה לתואר של נטקאר
2016 Car of the Year – תוצאות התחרות הרשמית
1. אופל אסטרה
2. וולוו XC90
3. מאזדה MX-5
4. אודי A4
5. יגואר XE
6. סקודה סופרב
7. ב-מ-וו 7 |
309 נקודות
294 נקודות
202 נקודות
189 נקודות
163 נקודות
147 נקודות
143 נקודות |
'מכונית השנה' 2016 – בחירת נטקאר
1 . מאזדה MX-5
2 . וולוו XC90
3 . רנו אספאס
(מבין 35 המועמדות בתחרות הרשמית)
פסולות גמר
7 המכוניות הנ"ל הגיעו לשלב הגמר בתחרות 'מכונית השנה' 2016 .
חבר השופטים, המורכב מ-58 כתבי רכב אירופאיים מ-22 מדינות, פסל
בשלב הסינון הסופי 28 מתחרות נוספות:
אודי Q7
אודי R8
אופל קארל
אינפיניטי Q30
ב-מ-וו X1
הונדה ג'אז
הונדה HR-V
יונדאי טוסון
יגואר XF
לנד-רובר דיסקאברי ספורט
מאזדה 2
מאזדה CX-3
מיני קלאבמן
מרצדס GT |
מרצדס GLC
מרצדס GLE
סאנגיונג טיבולי
סובארו אאוטבק
סובארו לוורג
סוזוקי ויטארה
פולקסווגן טוראן
פורד אס-מקס/גאלאקסי
פורד מוסטנג
קיה אופטימה
קיה סורנטו
רנו אספאס
רנו טליסמאן
רנו קאדז'אר |
 
מנצחות, מפסידות – ורק אחת זוכה
דבר אחד משותף ל-6 מתוך 7 המועמדות הסופיות: כולן טובות יותר
מהמכוניות אותן הן מחליפות. גם השביעית יכולה היתה להיחשב להתקדמות,
אבל...
אף אחד מעשרות השופטים לא העניק למכונית הזוכה את מלוא 10 הנקודות,
אותן רשאי כל שופט להעניק למכונית אחת בלבד. וזה ממש לא מפתיע; למרות
ש'מכונית השנה' אופל אסטרה היא הקומפקטית הכי צעירה בשוק, לא רק
שהיא אינה הטובה ביותר בקטגוריה – היא נלחמת על מקום בחמישיה
הפותחת. לא הצלחתי למצוא באסטרה אפילו פריט חדשני אחד, בטח לא כזה
הראוי לחיקוי. אסטרה החדשה אמנם מקדמת את אופל, יצרן שעד לא מכבר
היה בסכנת פשיטת רגל, אבל לא את המכונית.
יצרן נוסף שהיה בקשיים גדולים, נאלץ לוותר על עצמאותו ולהימכר לסינים כדי
להמשיך לשרוד. ואולם, המכונית הראשונה של וולוו בעידן הסיני, XC90 , לא
רק מצליחה למלא את נעליה הגדולות של קודמתה המוצלחת, היא אפילו
מתברגת יפה לשפיץ של הקטגוריה. עיצוב מקורי משובח – חיצוני ופנימי –
מרחב נדיב ושימושיות גבוהה הם בערך כל מה שקהל המטרה צריך. XC90
היא אחת משתי המכוניות שזכו לקבל ציון 10 בתחרות. לרוע מזלו של
הכבישטח המגודל, בתחרות של 2016 השתתפה מכונית אחת ראויה יותר, מה
שממקם את הוולוו רק בסגנות גם בבחירת נטקאר.
המכונית השניה שקיבלה את הציון המירבי (פעמיים, לעומת שלוש פעמים
לוולוו), נדחקה למקום השלישי "המכובד" בתחרות הרשמית, אבל לי לא היה
שום ספק שהיא לא רק המכונית הראויה ביותר לתואר, היא היחידה. כפי
שקרה עם ב-מ-וו 3, מכונת הנהיגה המוחלטת שמעולם לא זכתה בתואר
הרשמי – אבל כן זכתה בנטקאר ב-2006 – גם מאזדה MX-5 ראויה לזכות
בתואר מלכת המקופחות. זה כבר הדור הרביעי של המיאטה, ולמרות שהיא
היחידה השנה שלא לגמרי עדיפה על קודמתה (זה ההגה החשמלי, כמובן),
היא יותר מאשר ראויה לתיקון העוול ההסטורי. אין מכונית אמיתית יותר
מרודסטר – מכונית ספורט דו-מושבית פתוחה – והמאזדה היא זו שהחייתה
את הרודסטר העממית. ועד היום, היא גם היחידה. אפילו האיטלקים לא
מתביישים להעתיק אותה; לא לחקות, להעתיק. כשכמעט כל מכונית על כדור
הארץ ממחישה כיצד הולך ופוחת הדור, מצליחה MX-5 לא רק להשתפר אלא
גם להמשיך להציע חדוות נהיגה טהורה.
עוד מועמדת שלא שכחה את הנהג היא יגואר XE. העובדה שחבר השופטים
העדיף על פניה את אודי A4 הטכנוקרטית רק מוכיחה שלא רק תעשיית הרכב
בוגדת בייעודה אלא גם מי שהיה אמור להיות כלב השמירה של רוחה וערכיה.
היגואר היתה יכולה לעלות על הפודיום שלי – מה שאי אפשר לומר על
המועמדות הסופיות סקודה סופרב וב-מ-וו 7 – אבל במדליית הארד זוכה אחת
שלא זכתה להעפיל לשלב הגמר. כמו MX-5 ו-3 הנ"ל, גם לרנו סיניק שמור
מקום של כבוד בפנתיאון המוטורי. ממציאת קטגוריית המיקרוואן הפורחת
אמנם הלכה והידרדרה קשות מאז הברקת הדור הראשון, אבל רגע לפני שכל
MPV מתאיידים לגמרי לטובת SUV , השכילו רנו להמציא מחדש את הז'אנר.
העיצוב האטרקטיבי אמנם משלם מס מסויים לאופנת הקרוסאובר – וגם לשגעון
הג'נטים המופרזים – אבל היצירתיות המתחדשת של סיניק ראויה לפרס.
 
|
נטקאר בפייסבוק